לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




סיפור קטן מהחיים ושתי תובנות בצידו

סיפור קטן מהחיים ושתי תובנות בצידו

אם יש משהו יותר מעצבן ממישהו שחותך אותך בתור, זה כשעושים את זה תוך התעלמות מופגנת מהמחאות שלך. מזל שלפני אותו הביקור במרפאה למדתי לדון לכף זכות.

מאת אנונימית

ביום שני קיצי ולחוץ אחד, נסענו אמי, אחותי ואני למרפאה. מיהרנו למקום אחר, ומאוד קיווינו לסיים עם התור הזה כמה שיותר מהר. התור נקבע בשבילי, ואחותי נשארה ברכב כי חשבנו שזה לא ייקח הרבה זמן.

הגענו למרפאה, מסוג המרפאות שכל מי שנכנס אליהן מעביר את כרטיס קופת החולים שלו, ונקבע לו מקום בתור לרופא שהוא צריך לפגוש.

אמי פתחה את הארנק ופתאום נזכרה שהתור הוא בשבילי, לכן צריך להעביר את הכרטיס שלי. היא נשארה ליד המכונה, ואני התחלתי לחטט בתיק בחיפוש אחרי הארנק, דבר שלוקח לכל היותר חצי דקה.

לידינו, נפתחה בינתיים הדלת, ולקופת החולים נכנס אדם גבוה עם מחשב נייד ומשקפי שמש. הוא נעמד ליד המכונה ונראה כאילו הוא מתכוון להעביר את הכרטיס שלו.

אמא שלי פנתה אליו: "סליחה, היינו פה לפניך".

הוא נעצר, הסתכל עליה ואז עלי (בדיוק מצאתי את הכרטיס שלי) ובהינף יד העביר את הכרטיס שלו. ראינו שנקבע לו תור בדיוק לרופא אליו אנחנו הגענו, לפנינו.

לא רוצה לוותר? מילא, שיסביר, או לפחות שיגיב וייתן לנו כבוד מינימאלי

אמא שלי פנתה אליו שוב בסבלנות: "סליחה, אנחנו צריכים להיכנס לאותו רופא, והיינו כאן לפניך. תסכים להחליף איתנו את..."

האיש הפנה אלינו את גבו והתקדם לכיוון פרוזדור ההמתנה. שתינו היינו בהלם מצורת ההתייחסות שלו.

לא רוצה לוותר? מילא, שיסביר, או לפחות שיגיב וייתן לנו כבוד מינימאלי שנותנים לבני אדם, למה להתייחס אלינו כאילו היינו אוויר?

***

בדיוק באותו יום שמעתי שיעור בנושא "לדון לכף זכות". אחרי שהכעס נחלש התחלתי ליישם את הנלמד. החלטתי בליבי שאם הוא התנהג כך, אז יש לו כנראה סיבה. מה לעשות? בשכלי המוגבל אני לא יודעת אותה. אודה על האמת - לא הפסקתי לכעוס, אבל לפחות ידעתי שייתכן שהוא לא אשם, וכל שנותר לי הוא להתרגל להתמודד עם מקרים כאלה בנחת, ואפילו באהבה.

המתנו בסבלנות בתור, והזמן התארך והתארך. בראש עברו לי כל הדברים שתכננתי להספיק היום. היה נראה שלהמתנה הזאת אין סוף...

אמי התמלאה בייסורי מצפון על אחותי שנשארה לבדה ברכב.

בסוף המתנה ארוכה, לאחר שאותו האיש יצא (וקופת החולים כמעט התרוקנה...), יכולנו להיכנס לרופא. היינו שם רבע שעה בערך, וסיימנו. מקופת החולים המשכנו לבית המרקחת, לקנות את התרופה שבמרשם. נחשו מי היה לפני בתור? נכון, לא אחר מאשר אותו האדם שנדחף לפנינו בקופת החולים. בדיוק מי שהיה חסר לי לחכות אחריו עכשיו.

ראיתי אותו ניגש לרוקחת, ופתאום שמתי לב שיש לו רק אוזן שלמה אחת. למה שהיה בצד השני של הראש קשה היה לקרוא אוזן.

הרוקחת פנתה אליו: "כן אדוני".

אין תגובה.

הרוקחת הגבירה את קולה: "כן, אני איתך".

פתאום קלטתי, צריך לדבר ממש בקול רם עד שהוא יבין שבכלל פונים אליו. מסתבר, שכשפנינו אליו הוא כלל לא הבין שהתכוונו לדבר אליו.

במבטא רוסי כבד הוא התחיל לגמגם באנגלית את שם התרופה שהוא צריך.

הוא גם לא מבין עברית! איך כעסנו על אדם נכה וחף מפשע?

כל העצבים פינו את מקומם לרחמים על האדם, שניכר בו שהוא מתקשה לתקשר עם הסביבה בה הוא חי. מי יודע כמה אנשים כבר פרקו עליו את עצביהם היום (ובכלל...)?

***

יצאתי מהמרפאה, בהרגשה שזכיתי בשיעור מושלם בנושא "לדון לכף זכות", אבל לא רק בו. השיעור הזה, כך חשתי, נשלח לי משמים. אותו איש היה בעצם רק שליח שתפקידו ללמד אותי משהו...

כך יצא שהרווחתי אוצר נוסף לחיים.

כמו רוב האנשים, גם אני רוצה לחיות נכון וטוב. באותו יום למדתי, שלא נכון לתת לדברים חיצוניים לקבוע את הלך הרוח שלי.

עמוק בפנים, אני יודעת היטב מיהו זה ששולח לי את הרגעים ה"מעצבנים" האלה, ומהי המטרה שלו. כמו שכל אב אנושי נורמאלי רוצה להיטיב עם ילדיו ככל האפשר, מובן לי שגם הקב"ה מתכוון להיטיב איתי.

מקרה זה, בתוך רבים אחרים, המחיש לי זאת מעל לכל ספק.

26/7/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 8 תגובות ב-8 דיונים

(8) שירה, 6/12/2012 18:45

וואוו איזה סיפור מדהים!!

תודה רבה שזיכית הרביםםםםם

(7) אילול, 16/4/2012 13:08

מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!

ואו ממש בכיתי תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!11 למדתי המון!

(6) אודיה6, 20/9/2010 16:06

תגובה:

אהבתי את הסיפור

(5) אודיה, 20/9/2010 15:56

פצצה

(4) חיוכית, 4/8/2008 01:44

כל כך מחזק..

תודה רבה לך, לאחרונה שמעתי הרצאה של הרב עמנואל תהילה על לדון לכף זכות, קשה ליישם.. אבל כל סיפור וסיפור מחזק את הענין שזה אפשרי!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub