לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כוחה החזק של מדינת ישראל

כוחה החזק של מדינת ישראל

לאחר שיחה עם שכנה שלי על המלחמה בצפון וחומרת המצב, הופתעתי לגלות שהרגש שמציף אותי הוא לא פחד אלא דווקא גאווה.

מאת שירי הררי

בשיחה רגילה, כאשר באים לדון על יתרונותיה של מדינת ישראל לעומת שכנותיה, בדרך כלל עולה נושא איכות הנשק וכמה אנחנו יותר מתקדמים מהם. אבל לא על זה רציתי לכתוב, כי אם על נישקנו החזק ביותר – האנשים.

שכנה מבוגרת פגשה אותי אתמול בחדר המדרגות ואמרה לי: "אל תדאגי. אם עם ישראל מאוחד – ננצח!

"כך גם היה במלחמת ששת הימים", היא המשיכה, "היינו עם אחד בלי הבדלים של דתיים חילונים, שמאלנים וימנים, ועכשיו תראי איך אנשים פותחים את בתיהם, וזה לא קל לארח, לדאוג לאוכל ולכל הבלגאן מסביב. כל שיגרת החיים משתבשת ועדיין אנשים מזמינים. אתמול אפילו שמעתי שיש יותר היצע מביקוש.

"תראי", היא הוסיפה, "את יודעת למה דור המבול התכלה לגמרי ולעומתו דור הפלגה (הכוונה לדור שבנה את מגדל בבל) נשאר בחיים ורק נגרם בלבול בינו לבין עצמו? מפני שדור הפלגה כולו היה מאוחד כנגד ה' – הם היו מאוחדים, אמנם למען מטרה שלילית, אבל מאוחדים. הם פשוט פעלו ביחד ולכן לא נספו".

נכנסתי הביתה, התיישבתי על הכורסא והייתי מופתעת, כי הבנתי שהרגש הכי חזק שיש לי כרגע, במצב הזה שאנשים חיים במקלטים וכבר שבוע נמצאים תחת מטר של טילים, הוא גאווה. כן, גאווה שאני חלק מהעם הנהדר הזה. אני כל כך שמחה להיות חלק מעם שכאשר פותחים נגדו במלחמה הוא מגיב מהר, מתאחד, מנסה לעזור אחד לשני, ולא מתלונן. להפך, פתאום אנחנו מרכיבים משקפיים וורודים, מחזקים את ידי צה"ל ומודים לו, תומכים באחוזים גבוהים בהחלטות הממשלה ומוכנים לסבול, מפני שאנו רואים את העתיד ומבינים שאין ברירה.

פתאום הכל נראה אפשרי, אנחנו מרגישים כאחים ומתקיים בנו הפסוק ו"אהבת לרעך כמוך", ובמצב הזה, אין לאף אחד יכולת כנגדנו. החיזבאללה רצו להרוג בנו, לבלבל אותנו, ולהראות את חולשותינו לכל העולם, ומה הם קיבלו? עם מאוחד וחזק.

אני כל-כך מקווה שנמשיך כך ונישאר מלוכדים, נחוש אחד את השני, נכאב את כאבו של השני ואז, כאשר בע"ה יסתיים המצב הזה, נוכל לחזור לשגרה, חזקים יותר, מאוחדים יותר ואופטימיים יותר.

אני רוצה לסיים בתפילה לסיום המלחמה הארורה הזאת – ושכולנו נחזור לשגרה, ויותר מכך שנזכה לעלות לצפון ארצנו, ליהנות בה ולטייל בה בימי חופשתנו ולהעריך ולהודות שאנחנו עדיין פה.

22/7/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) מעריץ אלומוני, 23/7/2006 07:58

שירי - את משהו מיוחד

מזה שהקדשת לו את המאמר הקודם שלך...

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub