_(hebrew).jpg)
פעם בשנה אנו נפגשים ליד קברה של אם משפחתנו, מהרהרים בה ובשנים שחלפו מאז נפרדנו ממנה, משקים את הצמחים המאובקים שעל קברה וממשיכים בשיגרת יומנו.
בדרך אל הקבר עוברים על פני לוחות שיש הנושאים שמות שהפכו במשך השנים "לידידים".
בסרטים, בתי הקברות תמיד מרווחים, מוצלים, מעוררי השראה... אצלנו לא עושים הנחות לא לחיים וגם לא למתים: כבישים בינעירוניים עוברים בסמוך, השמש קופחת על המצבות המגובבות בצפיפות נוראה ואין עץ או סככה לרפואה (נכון הדיירים הקבועים כבר לא זקוקים, אך מה עם המבקרים?)
בפארק המים הסמוך צורחים רמקולי ענק ושמחתם של הילדים הגולשים מתערבבת לה בקקופוניה מוזרה עם בכיים החרישי של האבלים.
עד כאן הכל רגיל, אי אפשר יותר ישראלי מזה נכון?
אתמול ביקרתי בבית קברות מסוג חדש, וירטואלי למהדרין: נכנסתי לאתר השמות החדש של יד ושם ו"מצאתי" את סבא שלי, כלומר את שמו ופרטים אישיים אחרים שנמסרו לפני עשרות שנים על-ידי אמי.
מאחר והרעיון של אזכרה הוא אזכור וזכירת שמו של הנפטר, הרי שהרעיון של יד ושם עונה על מטרה זו.
לא הכרתי את סבא שלי, הוא נפטר 10 שנים טרם לידתי בהיותו בן 40: עד כמה שידוע לי מת מזיהום שנגרם כתוצאה מפצע ברגל.
התמונות המעטות שנותרו מאשרות שהיה גבר נאה, שחרחר, גבוה. מספרים שהיה רקדן נהדר, "מסמר" כל מסיבה, בעל חוש מוסיקלי מפותח, ניגן בפסנתר מבלי שידע לקרוא ולו תו אחד.
הייתה לו חנות לממכר כלי בית איכותיים והוא הבין והעריך מאד את התרבות הגרמנית עליה התחנך ואת שפתה דיבר. במלחמת העולם הראשונה לחם למען הצד "הרע" כי במקרה היה זה הצד שלו, אך הדבר לא הקנה לו שום זכויות 20 שנה מאוחר יותר: כמו רוב יהודי אירופה, הוגלה מביתו נושל מרכושו ומכבודו, מת ברעב וביסורים ונקבר באלמוניות אי שם באדמות אוקראינה.
מעתה יש לסבא שלי מצבה ביד ושם ואפשר לבקרו ולהרהר במסכת חייו הלא מוכרת אך הכל-כך יהודית.
*לזכרו של פביאן ברנדר, 1942-1902.
_(hebrew).gif "העץ של סבא")
_(hebrew).gif "עשיתי את זה – אמרתי לבעלי שהוא ביקורתי בצורה בלתי נסבלת")
_(hebrew).gif "ואולי בכלל לא צריך את יום כיפור?")
(12) , 13/3/2010
משפחת לוינשטיין מלובלין - מידע
מחפשת מידע כלשהו על משפחת אבי שהושמדה כל כולה בשואה כנראה באושוויץ . אין לי אדם לשאול עליהם. מדובר במשפחת לוינשטיין מלובלין. הסבא וסבתא שלי נקראו -רייזל ואבוש לוינשטיין . להם היו 10 ילדים כולם נשואים ובעלי משפחה וכל 9 המשפחות נספו, עד האחרון כנראה. האם מישהו יודע משהו עליהם??
(11) , 14/2/2010
קרוסנו או ז'שוב או ריישא
מי שמע או פגש וניצל מגיטו רישא.על קליינמן שלמה היה נשוי לאידל והיו להם שתי בנות קטנות.
(10) אנונימי, 19/10/2009
משפחת קלוץ ומשפחת דרונינה שנת 1940 רוסיה מוסקווה
אימי נולדה בשנת 1940 במוסקווה אביה נהרג לפי זיכרונה מסיפורים כשהיתה בת שנה, בגן זוכרת שקראו לה לובה דרונינה אימה היתה ספרית במוסקווה במפעל ליצור מדים לחיילים יתכן שאביה היה גוי אך אימה היתה בת למשפחת רבנים כתוב על הכבר בארץ ( כבורה בכפר ויתקין ) בת הרב קלוץ אמא התאלמנה והתחתנה עם אלתר פיורה להם נולדה בת בשם בתיה בגרמניה ועלו לארץ ב-1949 לחופית כפר ויתקין. אימי זוכרת שהיתה לה אחות שנמסרה לכנסיה האב החורג שבינתיים נפתר לא היה מוכן לספר לה מאום על מה שעברו אמא נפטרה בארץ בחופית בשנת 1972 ומאז אין לנו שום מידע על מנת להתקדם ולחקור אודות משפחתה הדברים היחידים שאימי זוכרת שאת שנות ילדותה עד גיל 9 בילתה במרתפים ואת האחים של אימה שהיו חיילים והביאו להם לחדר נקניקים והרבה הרעלות קיבה במרתפים סיפורים מאוד לא ברורים
(9) אנונימי, 30/8/2009
תשובה למגיב 8
יש ספר בשם ספר ברנוביץ ובתוכו ברנוביץ התורנית והחסידית וכן בספר זכרון קדוש בהוצאת ישיבת בית אברהם על חסידי סלונים בברנוביץ
(8) גליה, 5/1/2009
חיפוש חומר/ספר על העיר ברנוביץ''
מבקשת לדעת האם נכתב ספר על הקהילה היהודית בעיר ברנוביץ'' (ברנוביצ''י) או האם יש חומר כלשהו על הקהילה היהודית בעיר זו, טרום מלחמת העולם השניה