רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

הזמן טס: הספירה הכפולה של העומר

ד׳ באייר ה׳תש״ע ד׳ באייר ה׳תש״ע 18/04/2010 | מאת הרב הדר מרגולין

אומרים שלוח השנה הוא ספר המוסר הטוב בעולם, אך מדוע זה עובד רק על אנשים מסוימים ולא על אחרים?

"ספירת העומר" נעשית בשני סוגי ספירה שונים; מונים  את הימים ("חמישים יום"), וגם את השבועות" (שבעה שבועות תספר לך").

מצוה זו טעונה בירור, מדוע למנות את אותו היום בשתי ספירות שונות? איזה עניין יש בכפילות זו? 

* * *

רבי יצחק הוטנר זצ"ל היה אומר, שאת המוסר הטוב ביותר אפשר לקבל מ... לוח השנה. הלוח מציין את הימים, וכל יום שעובר דורש שיעשו אתו משהו, שימלאו אותו במשמעות אמיתית. כל יום דורש מן האדם שינצל את ההזדמנויות שהוא מציע. אכן, מוסר נעלה!

אלא ש... כה רבים הם בני האדם, שאין ה'לוח' אומר להם מאומה. התאריך המתקדם אינו מרגש אותם כלל. עוד יום עובר? אז מה?

נראה שיש כאן פרדוקס מסוים, שאנו צריכים לפתור. איך יתכן שמציאותו של יום נוסף היא כה משמעותית לאדם אחד, וכה חסרת משמעות לאחר? מדוע 'לוח השנה' הוא ספר המוסר הטוב ביותר לראובן, ואינו אומר כלום לשמעון? מהי נקודת ההבדל? מה קורה כאן?

נקודת ההבדל

ובכן, דומני שהפתרון הוא פשוט. השאלה היא האם יש מטרה אליה חותרים להגיע.

הנה, תארו לכם הודעה שנמסרת לספורטאי. בעוד שלוש וחצי שנים תהיה אולימפיאדה, ואתה נבחרת לייצג את ארצך בתחרות עולמית זו...

"מה באמת? יש לי רק שלוש וחצי שנים להתכונן?" הוא בוודאי מיד ישאל.

לנוכח גודל המשימה, ודאי שאין יום אחד מיותר לבזבז

כי אכן מדובר בזמן קצר יחסית, כאשר יש מטרה כה נעלית, המצריכה הכנה נמרצת. לנוכח גודל המשימה, ודאי שאין יום אחד מיותר לבזבז, צריך מיד להתחיל בהכנות קדחתניות. אימון יומי, זה מינימום. אולימפיאדה... זה לא פשוט!

השוו זאת לסתם בן אדם שרוצה לעשות כושר. ודאי שהדבר חשוב עבורו, אבל הדחף והרצון לנצל כל יום עד תומו פשוט לא קיים.

זו אם כן הנקודה. לוח השנה הוא אכן תמריץ נפלא, אך בתנאי - שיש מטרה או משימה. הצורך להתקדם לקראת מטרה מוגדרת הוא שנמצא בשורש החשיבות של כל יום. אחרת, אין שום לחץ. יום מתבזבז? מה בכך!

אך גם מטרה שנמצאת בסוף הדרך אינה יעילה כתמריץ, כשהיא תקועה אי-שם בעתיד הלוט בערפל. תמיד ניתן לדחות את העשייה ל'מחר', וכך הלאה לסוף שאף פעם לא יגיע.

  • מתי אסדר את הבלגן במחסן?

  • מתי אמלא את הדו''ח של מס הכנסה?

  • מתי אעשה את הדיאטה שאני חייב להתחיל ביום מן הימים?

וודאי, צריך להגיע לזה בשלב כלשהו. אבל זה לא מדרבן לעשייה מיידית, זה לא מחייב את ניצול ה'עכשיו'. לא על זה נאמר ש'לוח השנה' הוא ספר המוסר הטוב ביותר, כי באמת אין משמעות כה מחייבת לכל יום שעובר.

דווקא בצירוף שני הדברים נוצר המתח החיובי עליו מדובר. כשיש גם מטרה של סוף הדרך; וגם משמעות לכל יום כיחידה בפני עצמה.

כשיש 'גם' שרשרת המובילה למקום מסוים, ו'גם' משמעות לכל טבעת המרכיבה שרשרת זו. הצירוף הזה הוא אדיר, הרבה מעבר לכל מרכיב בפני עצמו.
 

* * *

כשסופרים את מרחק הזמן של תקופה, סופרים ביחידות גדולות. החתן/כלה סופרים כך וכך 'שבועות' עד החתונה, ולא 'ימים'.

אם כן, יתכן, שגילינו את תפקידן של שני סוגי הספירות. גם ימים וגם שבועות. כי זהו הצירוף של שתי הבחינות הנצרכות להבנת תפקידם של ימים אלו. ספירת השבועות מציינת את המטרה שבסוף הדרך. וספירת הימים מציינת את החשיבות שיש לכל יום ויום. כששתיהן מתקיימות יחד, הרי זה המוסר הנעלה ביותר לאדם.
 

* * *

זו הזדמנות, אולי, לבדוק את הסטטוס האישי שלך, ביחס לחיים.

האם יש לך יעד סופי, מטרה לקראתה צועדים ופועלים? האם היא חשובה דיה כדי לשאוף אליה בצורה רצינית? האם יש לך גם הישג יומי, המוביל למטרה זו?

אם התשובה היא שלילית לאחת מן השאלות, כדאי לבדוק מיד מה לשנות בחיים. יש כאן מרכיב חיוני שחסר.

אבל אם עניתם 'כן' לשתי השאלות, הרי שהכיוון הוא נכון. אכן, אתם בדרך לאולימפיאדה (בתחרות האישית של החיים).

ברכותי הלבביות, שתזכה במדליית זהב!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן