רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

עבודה בחסד: שתי גישות שונות לעבודה

י״א באייר ה׳תשס״ז י״א באייר ה׳תשס״ז 29/04/2007 | מאת הרב הדר מרגולין

רבים היו מגדירים את העבודה שלהם או את עצם הצורך בעבודה כ"רע במיעוטו", אך זווית ראיה חדשה יכולה לשנות לגמרי את התמונה.

כסף בא וכסף הולך (במיוחד הולך לפי הניסיון המועט שלי), ומסתבר שבחיים צריך כסף עבור שלל דברים, ובגלל זה הולכים לעבוד. כלומר, וזו הנקודה כאן, שלא עובדים בגלל שזה תענוג (או "כיף" בלשון המדוברת), אלא כי צריך.

במילים אחרות: העבודה היא לא מטרה ותכלית לעצמה. היא רק אמצעי כדי להשיג את המטרה – התשלום שיבוא בעקבות העבודה. העבודה היא, אפוא, רק הכרח, אופן כדי להגיע ל..., אולי יהיה מי שיגדיר זאת – הרע במיעוטו.

אבל זה באמת לא נכון. תפקיד חשוב יש לעבודה. בלי זה – היינו משתעממים ומתבטלים. ועוד יותר גרוע, שהיינו נמקים והולכים בהעדר האתגר והעיסוק. חשוב שתהיה עבודה, כדי שיהיה מה לעשות – "אדם לעמל יולד".

עם הקטע הקודם אפשר להסכים, אפשר גם (אולי) להתווכח. אבל לא זו עיקר הנקודה אליה מכוון מאמר זה. יש לנו דבר הרבה יותר חשוב לעסוק בו. נקודה שהיא גם מרוממת, וגם כזו שכל אחד יסכים עמה.

שתי גישות לעבודה

תארו לכם אדם שבאמת לא צריך לעבוד, הוא מסודר מבחינה כלכלית וכל צרכיו מטופלים. מה יעשה? ההמלצה שלי, שבודאי תסכימו איתה היא: שיקדיש את זמנו לעזור לאנשים, וזו באמת הדרך הראויה. שפשוט יעשה טוב לשאר בני האדם, להיטיב את חייהם, לתמוך בהם בשעה קשה או לספק את הצרכים שיש להם. האם יש דבר נעלה מזה?!

עכשיו נעבור לאדם רגיל מן היישוב, כזה שבאמת זקוק לכסף. במה הוא עוסק? אם ננתח, ניווכח שברוב המקרים העסק שלו הוא עדיין במידת החסד!

כמעט כל עיסוק כולל עזרה לאנשים.

אז אם נצייר לעצמנו נהג מונית (לדוגמא), הרי התפיסה העצמית שלו יכולה להיות שונה כל כך עם או בלי כיוון המחשבה הנ"ל. הוא יכול להגדיר את עצמו כמי שכל היום רודף אחר הכסף, וכתוצאה מכך עוסק בפן האנוכי של האדם – "אני, אני, אני" וכל היום טורח ומשקיע כוחות במה שעדיף היה אילו לא היה נצרך לכך.

בעצם אני עסוק כל היום בדיוק במה שאני באמת הייתי רוצה לעשות בתוככי לבבי!

אבל מצד שני, הוא יכול להגדיר הגדרה שונה לחלוטין: נכון שאני גובה כסף עבור ההסעה. זהו כורח המציאות, זו הפרנסה שלי. אבל הֵי, גם אם הייתי עשיר כקורח הרי הייתי רוצה לעזור לאנשים, ואיזו עזרה נפלאה היא להסיע אותם ממקום למקום בשעה שיש להם צורך בכך? אז נכון שאני גובה כסף, אבל בעצם אני עסוק כל היום בדיוק במה שאני באמת הייתי רוצה לעשות בתוככי ליבי!

שתי גישות שונות הן אלו, המתאימות לאותו מצב בדיוק. אותו אדם יושב מאחורי ההגה, ומבצע את אותן פעולות. אך  ההבדל ביניהם הוא עצום..

האחד נמצא בצביטת המלקחיים של 'הרע במיעוטו' ורוטן בלבו כל היום על מר גורלו, והשני נמצא בגן-עדן עלי אדמות (כמעט...), שקוע כל היום בעשיית חסד עם אחרים ובעיסוק הנעלה ביותר שיש לעולם להציע. והכל בלי שישנה מאומה במעשיו בפועל, למעט שינוי בנקודת המבט.

לנהוג במונית – זו רק דוגמא, כי באמת בכל עבודה יש איזה שירות לאנשים, יש תועלת מסוימת המגיעה לעולם בעקבותיה. כל אחד יוכל להתאים את המבט המוצע בזה לעבודתו הוא.

כמה נפלא יהיה אם נוכל להתרכז על המרומם שבעבודה זו בה אנו עובדים?!

 


 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן