לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




עד דלא ידע

עד דלא ידע

למה שותים יין בפורים? אם כדי לשמוח, אז למה לשתות "עד דלא ידע" ולא סתם עד ששמחים?

מאת

מה מאפיין את חג פורים? התשובה הראשונה היא שאלו ימים שמחים, ושמחים עד כדי כך, שהשמחה אף מקרינה למשך חודש שלם ("משנכנס אדר...").

ומה עוד מאפיין את חג פורים? נו, שתיית יין, גם זה ידוע. ושני הדברים אף קשורים זה בזה: הרי ידוע ש "יין ישמח לבב אנוש", ואכן נוהגים עם ישראל לשתות יין בפורים. כשרק חושבים על פורים, האסוציאציה צצה מאליה, וכבר מהדהד בראש השיר אודות "חייב אינש לבסומי בפוריא".

ועכשיו, ברשותכם, נתהה מעט אודות מנהג זה.

מה פשרו? האומנם שותים יין בפורים רק כדי לשמוח? אילו היתה זו הסיבה, אז למה לשתות "עד דלא ידע", הרי כמות כזו היא גדולה מדי ואינה משמחת כלל? מעבר לכך, בשאר החגים יש מצווה לשמוח, אבל לא להשתכר חלילה, ומה עניין היין של "עד דלא ידע" בפורים דווקא?

אמנם כאשר נסביר את הדבר נראה, שהיין אכן משמח – אבל לא כמו שחושבים. לא משום תכונתו הטבעית לשמח כששותים את היין בפורים, אלא מחמת המסר הטמון וגלום בשתייה מרובה, ודווקא כאשר מגיעים לכדי "עד דלא ידע".

ראיתם פעם אדם שהתבשם יתר על המידה, שקיים את ה"עד דלא ידע" כפשוטו?

מה הוא עשה? – כלום.

מה הוא יכול לעשות? – כלום.

שום דבר.

כשהאדם שיכור, אין הדעת שלו יכולה לשלוט, וממילא אין בכוחו לעשות מאומה. וזהו בדיוק המסר:

אנחנו עושים, משתדלים, מתאמצים – אבל האמת היא שלעיתים, בסוף מתגלה לנו שלא הצלחנו במשימה שלנו, ולא הועילו מאמצנו כלל. פעמים רבות שהחיים מלמדים אותנו באופן מעשי את דבריו של החכם באדם "רבות מחשבות בלב איש – ועצת ה' היא תקום" (משלי, יט' כא').

את אותו המסר אנו לומדים מהסיפור של פורים. כי הרי התזמון המרתק שהביא להצלת היהודים, ה"ונהפוך הוא", מראה לנו עד כמה ה' הוא שמנהיג את הטבע ומנהל את העולם.

ולכן שותים בפורים. כדי להראות שאין אנו השליטים. כשאנו כשיכורים, המסוגלים סך-הכל לעשות כלום, אז ה' הוא שמנהיג ומנהל את הכל. ה-כ-ל.

הבה נראה את הדברים בלשונו של המהר"ל מפראג, בספרו "אור חדש". וכך הוא כותב:

"מצד עצמם לא היה להם תשועה כלל רק מן השם יתברך ולפיכך אמרו שחייב אדם לבסומי ביומא דפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (מגילה ז, ב) כלומר כי כאשר אדם מגיע למידה זאת אין לו שום עזר כלל כי לא ידע דבר ואין לו יכולת. וכך ישראל באותו שעה לא היה העזר והתשועה דבר מה מצד עצמם רק מן ה' היתה הישועה הזאת לגמרי והיה כאיש אשר לא ידע דבר שאין לו תשועה מצד עצמו כלל".

זה אכן משמח! לא מחמת טבעו של היין לשמח. אלא, כי מסר יש כאן, שהעולם איננו הפקר, ויש תכנית ברורה שמתבצעת בהשגחה של ה'. הביטחון הזה - הוא שמשמח את לבנו. 'כי בו ישמח לבנו כי בשם קודשו בטחנו'.

מעתה, בשתיית ה'לחיים' בפורים, דומני שהלב יוכל להרגיש טעם אחר – חדש, מיוחד, נדיר – החבוי באחוזי האלכוהול של אותו משקה אדום.

לחיים ולשמחה ולשלום!

12/3/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) מאיר, 5/3/2015 07:13

עד דלא ידע,,,?

שיכור,,,לא יכול לעשות כלום? שטויות. הוא יכול להיום אלים,עד כדי לא להבדיל בין לבין. והתוצאה יכולה להיות,,,אסון.

(1) שולי, 22/3/2006 03:55

יפה

מאוד מאוד יפה. נתן לי כוון חשיבה חדש לגבי שתיית היין בפורים.
תודה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub