רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

מחשבות לאחר פורים

ט״ז באדר ב׳ ה׳תשס״ה ט״ז באדר ב׳ ה׳תשס״ה 27/03/2005 | מאת הרב הדר מרגולין

אחרי שעבר החג, ונגנזו המסיכות, והחיים חוזרים למסלולם... מה נשאר בידינו מחג הפורים?

התבדח מישהו ואמר, שיש הגדרה אחת הכוללת את כל חגי ישראל. והיא: הם רצו להרוג אותנו. ניצחנו אותם. בואו נאכל משהו...

ברור שלכל חג יש גם את הלימוד המיוחד שלו, את הלקח שהוא בא להנחיל לנו. כל מועד בפני עצמו כולל רעיון ייחודי שעלינו להפיק ממנו.

הגאון מווילנא כותב בתחילת פירושו המפורסם למגילה, שהמיוחד בנס פורים הוא בכך שהוא אירע בזמן של גלות, גירוש מהארץ. לעומת ניסי יציאת מצרים ושבועות- מעמד הר סיני- שזמנם בתחילת התהוות האומה, וחנוכה - שזמנה כאשר בית מקדש ניצב על תלו, בא פורים – נס שאירע בזמן שהמקדש חרב, וגם אין ישראל שרויים על אדמתם, וכל זה מלמד אותנו לקח חשוב ונחוץ.

שמא יחשוב אדם, ניסים הם ענין של הסטוריה, לא של אקטואליה.

שמא יחשוב אדם ויאמר בלבו, שניסים הם דברים שקרו בעבר הרחוק, בזמן בית המקדש, כששכינה שורה בארצנו. כשישראל שרויים בשלוה איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. בקיצור, ניסים הם ענין של הסטוריה, לא של אקטואליה.

מחשבות שכאלו אינן בתחום הפילוסופיה הארכאית, הם מאוד רלוונטיות גם לנו, כיום. איך אמורים אנו להבין גלות ארוכה של כמעט אלפיים שנה? כיצד נתייחס לצרות הרבות המתחדשות עלינו בתדירות כה גבוהה? האם הן בהשגחה מאת האל, שמבין בדעתו האין סופית שכך הוא הנכון והראוי; או שמא יש כאן העלם והסתר פנים, כאילו כביכול נשכחנו כמת מלב?

זהו המסר של פורים. גם בזמן של גלות, גם כשאין בית מקדש. גם אז רבון העולם משגיח עלינו. ועוד, שניסים הם לא תמיד בשינוי מערכות תבל, בקריעה של ים, בהבאת מכות על עריצים. התגלות האל היא לא רק בשינוי הטבע, אלא גם בניהול הטבע, בהשגחה ''מאחורי הקלעים'', ב''ניסיך שבכל יום עמנו'':

כל תינוק שנולד, כל ילד שגדל, כל עין שרואה, כל יום שבו אנו מתפקדים וכל חושינו פועלים ביעילות מופלאה, בדברים שאינם חורגים מהתנהלות "טבעית". גם זו דרך בה מנהל האלוקים את עולמו. גם זה מוכר בעינינו כ''נס''.

זה מסר ששייך לכל דור, לכל יום. כל מה שנראה כהסתר, הוא בהשגחה פרטית מלאה – המלובשת בהסתר של טבע.

זהו חידושו של נס פורים, ולא בחנם היה שמה של גיבורת הסיפור ''אסתר''.

אימרה חסידית, המובאת בשם ה''בעל-שם-טוב'': במשנה למדנו ש''הקורא את המגילה למפרע, לא יצא''. את המגילה צריך לקרוא לפי הסדר, פרק ב' אחרי פרק א' ולא לפניו. בגישה החסידית, יש כאן פירוש נוסף: הקורא את המגילה ''למפרע'', כמו משהו שקרה בהסטוריה ואינו שייך לימינו, ''לא יצא''. אלא, יש לראות את סיפור המגילה כדוגמא המלמדת אותנו איך להביט על כל מה שקורא תמיד; כפרט המעיד על הכלל. ובלשון המגילה: ''הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור''. לא רק נזכרים, אלא נזכרים ''ונעשים''.

מפי נביאים הובטחנו, שתבוא תקופה של ניסים החורגים מדרך הטבע, ועד כדי כך שיהיו גדולים יותר מניסי יציאת מצרים. אבל עד אז, נלמד את עינינו לחזות בנס שבתוך הטבע, בהשגחה שביום יום.

ובזה זוכים אנו להפנים את המסר המיוחד של חג פורים.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן