לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




נס פורים

נס פורים

אחרי שיעבור החג, ונגנוז את המסכות, והחיים יחזרו למסלולם... מה יישאר בידינו מחג הפורים?

מאת

התבדח מאן דהו ואמר, שיש הגדרה אחת הכוללת את כל חגי ישראל: "הם רצו להרוג אותנו. ניצחנו. בוא נאכל משהו..."

אכן יש כאן (אולי?) מכנה משותף, אבל ברור שלכל חג יש גם את הלימוד המיוחד לו, את הלקח שהוא אמור ללמד אותנו. כל מועד בפני עצמו כולל רעיון ייחודי שעלינו להפיק ממנו. כאן נעסוק, כמובן, בגילוי פנימיותו של חג הפורים.

"מגילת אסתר" – כבר האירו (באל"ף) את צמד המילים הללו, ופירשו כי 'מגילה' הוא מלשון גילוי, ו'אסתר' ומלשון הסתר. אם כן, כל ענינה של המגילה הוא לגלות את ההסתר, ולהראות את הפנים האמיתיות שנמצאות מתחת לפני התחפושת.

למה הכוונה?

הגאון מווילנא כותב בתחילת פירושו המפורסם למגילה, שהמיוחד בנס פורים הוא בכך שהוא ארע בזמן של גלות. לעומת ניסי יציאת מצרים – שזמנם היה בתחילת התהוות האומה, ולעומת חנוכה – שזמנה היה כאשר בית המקדש ניצב היה על תילו, בא פורים – נס שאירע בזמן שבית המקדש חרב, וגם אין עם ישראל שרויים על אדמתם, וכל זאת מלמד אותנו לקח חשוב ונחוץ.

שמא יחשוב החושב ויאמר בלבו, שניסים הם דברים שקורים בעבר הרחוק, בזמן שבית-המקדש היה קיים, כששכינה שורה בארצנו, כשישראל שרויים בשלווה איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. בקיצור, ניסים הם עניין של היסטוריה, לא של אקטואליה.

מחשבות שכאלו אינן בתחום הפילוסופיה הארכאית, הם מאוד רלוונטיים גם לנו, כיום. איך אמורים אנו להבין גלות ארוכה של כמעט אלפיים שנה? כיצד נתייחס לצרות הרבות המתחדשות עלינו בתדירות כה גבוהה? האם הן בהשגחה מאת ה', שמבין בדעתו האין סופית שכך הוא הנכון הראוי – או שמא יש כאן העלם והסתר פנים, כאילו כביכול נשכחנו?

זהו המסר של פורים. גם בזמן של גלות, גם שבית-מקדש אינו קיים, גם אז הקב"ה משגיח עלינו. ועוד, שניסים הם לא תמיד בשינוי מערכות תבל, בקריעה של ים, במסירת רבים ביד מעטים. התגלות הקב"ה היא לא רק בשינוי הטבע, אלא גם בניהול הטבע, בהשגחה "מאחורי הקלעים", ב"ניסיך שבכל יום עמנו", בדברים שאינם חורגים מהתנהלות טבעית ופשוטה. גם זו דרך בה מנהל הקב"ה את עולמו. גם זה אמור להיות מוכר בעיננו כ"נס".

זה מסר ששייך לכל דור, לכל יום. כל מה שנראה כהסתר, הוא בהשגחה פרטית מלאה – המלובשת בהסתר של טבע.

זהו חידושו של נס פורים, ולא בחינם היה שמה של גיבורת הסיפור "אסתר".

יורשה לנו להוסיף אמרה חסידית, המובאת בשם ה"בעל-שם-טוב". במשנה למדנו ש"הקורה את המגילה למפרע, לא יצא". פשוטן של דברים: את המגילה צריך לקרוא לפי הסדר, פרק ב' לאחר פרק א' ולא לפניו. בגישה החסידית, יש כאן פירוש נוסף: הקורא את המגילה "למפרע", כמו משהו שקרא בהסטוריה ואינו שייך לימינו, "לא יצא". אלא, יש לראות את סיפור המגילה כדוגמא המלמדת אותנו איך להביט על כל מה שקורה תמיד, כפרט המעיד על הכלל. ובלשון המגילה: "הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור". לא רק נזכרים, אלא נזכרים ו"נעשים".

מפי נביאים הובטחנו, שעוד תבוא תקופה של ניסים החורגים מדרך הטבע, עד כדי שיהיו גדולים יותר מניסי יציאת מצרים. בוודאי עיננו מייחלות לראות אותם, "ותחזינה עיננו". עד אז, נלמד את עיננו לחזות בנס שבתוך הטבע, בהשגחה שביום יום.

ובזה זוכים אנו להפנים את המסר המיוחד של חג פורים.

פורים שמח, ולחיים!

28/2/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub