לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איזה כייף! הפסדתי במשפט

איזה כייף! הפסדתי במשפט

האם אפשר להפסיד ממון רב במשפט ועדיין לשמוח? עם סולם ערכים נכון, מסתבר שכן...

מאת

נתאר לעצמנו אדם היוצא מן בית המשפט, מדיון בו הוא היה מעורב, עם חיוך גדול על הפנים, ופוצח בשירה. מה לדעתכם קרה שגרם לו לשמחה שכזו?

לפני שנשמע את התשובה המתבקשת, נוסיף עוד פרט. הדיון היה על סכום כסף משמעותי מאוד. נו, אז נחזור לשאלה: מה גרם לשירה הפורצת מלבו המלא שמחה?

תתפלאו לשמוע, אבל הוא לא ניצח בדיון. הדיון גם לא נדחה.

מה שכן קרה, במילים פשוטות: הוא הפסיד ונתחייב לשלם. ולמרות זאת הוא שמח.

למרות זאת? לא, אלא דווקא בגלל זה! וכאן כבר העניין מתחיל להיות בלתי מובן, אם נאמר בלשון המעטה. מה קורה כאן?

כאן אנחנו נפגשים במושג שהוא מאוד אמיתי ונמצא בעולם שלנו, אבל הוא כה אצילי, כה מרוחק מן המחשבות הפשוטות, עד שהוא נראה לקוח מן הדמיון.
 

***

הגמרא (במסכת סנהדרין דף ז') מציינת הנחיה, שמי שנתחייב בבית דין לשלם ממון, אזי כשהוא מוסר לבית דין את רכושו כדי לפרוע את חובו לתובע – שיעשה זאת כן עם זמר על שפתיו. וכל כך למה? כי "הואיל ודין אמת דנו, לא הפסיד כלום, אלא גזילה הוציאו מידו".

הבנו?

כי לאדם עם ערכים נכונים, יש דבר יותר חשוב מכסף. והדבר החשוב יותר הוא, שאין הוא רוצה להיות גזלן, לקחת חלילה כסף ממישהו אחר. כסף כזה לא היה 'שלו' מלכתחילה, ואם הוא שומר את זה לעצמו – הרי בידו כסף של חברו. וכיון שבית הדין חייבו אותו בדין אמת, והוא משלם, שמחה גדולה היא לו, עד כדי שישיר מרוב שמחה.

אולי הוא הפסיד כסף, אבל הוא ניצל מן המצב של היותו גזלן, חלילה וחס. וזה – שווה כל פרוטה!

מושג מפליא הוא זה, לא כן?

לא יימצא מישהו שחי ככה, אלא אם כן סולם הערכים שלו חדר עמוק מאד ללב. כסף זה אמנם דבר טוב ורצוי, אבל יושר הוא עוד יותר חשוב. לחיות, כלשון התנ''ך: "ישר כאשר עשהו האלוקים".

האם יש כאלה אנשים? – אכן יש, זה קיים במציאות. מידה זו מצויה בין כאלה בני אנוש, המוסרים את נפשם עבור ערכים רוחניים נעלים. כשכל החיים מוקדשים עבור ערכים, אזי גם הכסף נהיה רק שלב נוסף בסולם הטיפוס כלפי מעלה; הוא אמצעי ולא מטרה.

אספר לכם סיפור, שמבטא את הרעיון הבסיסי. וכדי שלא תאמרו שהסיפור הוא פרי דמיון פורה של מישהו, דעו כי שמעתי אותו מידיד קרוב – ובעל המעשה היה סבא שלו.

היה זה בשיקאגו לפני כשבעים שנה, הלך הסבא למקום בו מוכרים בתים במכירה פומבית. הוצע בית אחד למכירה, ומחירו היה עשרת אלפים דולר (זה היה הרבה כסף באותה תקופה). חשב הסבא ככה: אני לא יכול לקנות בית בסכום כזה, זה יותר מדי עבורי. אבל אני מכיר חבר שיסכים ללא ספק להשתתף עמי בקנייה, א"כ אני אתחייב על הסכום, ואודיע לו אחר כך על הקנייה – הוא בודאי ייתן חמשת אלפים עבור חלקו.

מתוך מחשבה זו, נתן הסבא תשלום ראשוני, הנצרך כדי לזכות במכרז.

תוך כדי התפתחות העניינים, מסיבה כלשהי, התחיל ערכו של הבית האמור לעלות מאוד, עקב היותו במקום אסטרטגי חשוב. ועד כדי כך, שעוד לפני שהוא עזב את המקום, הוא הצליח למכור את אותו בית בארבעים אלף דולר – רווח של שלושים אלף, ביום אחד!

ומה עושה אותו יהודי, אם לא...

בקיצור, הוא דפק בדלת של החבר שלו, וכשהלה פתח – הוא סיפר לו את כל הסיפור, איך הוא קנה בשבילו ומכר בשבילו, והרוויח עבורו. והוא מסר לחברו חבילה של שטרות, ובה חמשה עשר אלף דולר במזומן – הרווח שהוא חלקו של השותף, שכלל לא ידע אודות כל הסיפור עד אותו רגע!

כך נהג יהודי מן הדור הקודם. כמה חימם סיפור זה את לבי!

שטף החיים מביא לכל אחד ניסיונות של ערכים מול תאוות, רוחניות מול הנאות רגעיות.

כסף מול יושר, הזדמנויות להתעלות או לרדת בהתייחסות הממונית שלו.

אשרי האיש שעומד בכבוד מול הניסיונות הקשים, ובוחר באמת מעל הכל.

אשרי מי שמכיר במקום האמיתי של הכסף, וחי את חייו בצורה כזו – שגם אם בית הדין מחייבים אותו ונוטלים ממנו את רכושו – פורצת השמחה מלבו, והוא מתרונן בשיר!

23/3/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-2 דיונים

(2) mira, 13/6/2014 09:28

מוסר השכל וסיפור ענק. עדיף לשלם בכסף, תמיד.

(1) איילת, 23/3/2014 21:16

גם כשמדובר בבימ"ש שפסיקותיו בניגוד לרוח התורה.?

א.ו., 24/3/2014 16:53

לחלוטין לא.

מדובר בפס"ד על פי התורה הקדושה, שהיא האמת הצרופה לאמיתה, ובכוחה לפסוק דין אמת מוחלטת אבסולוטית.
דיני בני אדם - גם אם מדובר באמת - זו אמת יחסית - ביחס למקום, לזמן ולאנשים. שום בן אנוש לא יכול להקיף את המכלול השלם של האנושות, המצבים, הזמנים, והמקומות - והכל - בראי הזמן. רק הקב"ה בתורתו הקדושה והנצחית - יכול לעשות את זה ולצוות לפני 2000 שנה על דברים שיהיו אקטואליים כיום כמו אז.

תמי, 29/10/2014 05:29

גם זה מהשם..

אם נפסק נגדך בבית המשפט הרי שזה רצון השם וכך צריך היה לקרות.
את הכסף משלמים בכל מקרה אז לא עדיף לשלם בחיוך והשלמה?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub