לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שומר כסף בבית? רוצח!

שומר כסף בבית? רוצח!

מה גרם ליהודי אחד למתוח ביקורת על חברו ששמר סכום כסף גדול בביתו ולהשוותו לרוצח?

מאת

"מה, שמרת את הכסף בבית? הרי אתה ממש רוצח!"

משפט זה נאמר על ידי יהודי אחד, לא כהאשמה כלפי חברו, אלא כביקורת בונה. השקפת עולם שלמה כלולה בביקורת הזו, והיא מייצגת גישה מעשית לחיים. ברשותכם, אסביר יותר.

מדובר ביהודי אחד שמכר את הדירה שלו, וקיבל תמורתה סכום גדול במזומן. מה עושים עם הכסף? – ובכן, זו השאלה הגדולה.

להשקיע, זו תמיד אופציה. אלא ששוק ההשקעות העולמי הוא בעל תנודות כה גדולות, שלא תמיד יודע בעל הכסף היכן וכיצד לעשות השקעה זו.

אפשרות נוספת היא – הפקדה בבנק. אבל הריבית הניתנת בימים אלו היא כה נמוכה, שלא ממש שווה לעשות את זה. אז מה כן עושים, בכל אופן, הרי מדובר בסכום לא מבוטל? – נותר 'שב ואל תעשה', מוכר הדירה לא עשה מאומה. הכסף נשאר שמור במגירה סודית בביתו.

על כך הגיב חברו, כששמע על העניין, במשפט שבפתח מאמר זה. רוצח! למה אתה שומר כסף במגירה?

רק רגע. למה זו רציחה? האם הוא עשה עוול למישהו? הרי הוא לא הזיק אפילו לציפורן הקטנה של מישהו אחר, ועוד מטיחים בו שהוא רוצח?

אך כאן היופי שבדבר...

יש מוסד בעם ישראל הקרוי "גמ"ח" – ראשי תיבות של המילים: "גמילות חסדים".

גמילות חסדים היא כאשר עושים טובות למישהו אחר, ללא ציפייה לקבלת תמורה כלשהי. נתינת עזרה לשם נתינת עזרה. מדוע? מפני שאני יכול לסייע, ויש כאן מישהו שהסיוע הזה יכול להיטיב עמו. זה כל הסיפור.

צריכים הלוואה?

דוגמא בולטת לכך היא הלוואת כספים. כאשר ראובן (שם בדוי) נצרך לכסף, כי הוצאה כספית גדולה התגלגלה לפתחו, בא חברו שמעון, ומלוה לו את הכסף. בלי ריבית, בלי אינספור אותיות קטנות כפי שמציבים הבנקים בדרכם של מקבלי ההלוואות – רק כדי לעזור לראובן, שלא יתמוטט בשעתו הכלכלית הקשה.

שמעון בא רק כדי לעזור לראובן, שלא יתמוטט בשעתו הכלכלית הקשה

שמעון לא תמיד ירצה לעשות זאת בצורה ישירה, כי הוא לא תמיד יודע שראובן צריך כסף, וגם כי בכל אופן יש כאן סיכון כלשהו, וגם כי הוא לא רוצה להתעסק בנושא בעצמו.

לכך קם מוסד ששמו 'גמ''ח', המכריז ואומר לשמעון ולכל חבריו: אנחנו נעשה את הכל. הפקד נא את כספך (הזמין לכך) אצלנו, אנחנו נלווה אותו ל'ראובן', נטפל בכל התהליך מתחילה ועד סוף. כספך מופקד אצלנו באופן בטוח, תקבל אותו בחזרה מתי שתרצה, ובינתיים אתה זוכה במצוות רבות, כי הכסף זוכה להציל ולחיות את נפשם של כל הנצרכים המשתמשים בו!

הנה, זו היתה כוונת הביקורת שנכתבה בתחילת המאמר.

רוצח! הכסף שלך יכול לסייע לאנשים הנמצאים במצוקה, הנאנקים תחת עול החובות. הכסף שלך, כשתיתן אותו לגמ"ח, יהיה בטוח לגמרי, ויציל אנשים מעגמת הנפש המרובה של שקיעה בעול החובות. ואתה משאיר כסף כזה במגירה בבית?

סוגים שונים של גמ"חים

אני גאה שיש לנו בארץ אנשים שגישה זו היא כה בסיסית אצלם, שיודעים אוטומטית, שחובה עליהם לעזור לזולת בכל דרך אפשרית. אני גאה גם לגור בשכונה, שהמדריך השכונתי כולל לא רק טלפונים אלא גם פרסומים רבים של גמ''חים שונים.

עזרה יכולה להינתן באופנים רבים. מי בכסף (כמו שתיארנו) ומי בהשאלת כלי עבודה, לשכן שבדיוק צריך איזה מסור מיוחד או כלי לפתיחת סתימה, או גמ''ח עריסות לאלה שקשה עליהם רכישה זו, או גמ''ח תינוקות (לא, הם לא מלווים תינוקות אלא באים לעזרת מי שבאמצע הלילה מגלה שחסר לו מוצץ עבור התינוק, או שמא נגמרה הפורמולה, והתינוק הרעב אינו מוכן לחכות עד שהחנות תיפתח בבוקר), או גמ"ח שולחנות וכסאות למי שהשמחה שרויה במעונו. ועוד ועוד...

נגע ללבי גמ"ח מיוחד, עליו אספר בקצרה. מורה באחד מבתי הספר מצא תלמיד הכותב באמצע השיעור. כשהוא התקרב אל הילד לראות מה הוא עושה, הוא ראה שעל הדף כתוב פעמים רבות: "אני לא אדבר בשעת השיעור". מה זה? קיבלת עונש? שאל המורה – לא, ענה התלמיד. מה שהתברר בסופו של דבר הוא, שיש מורה באותו בית ספר הנוהג לדרוש מתלמידים פטפטנים לכתוב 300 פעם, "אני לא אדבר בשעת השיעור". החליט אחד התלמידים לעשות גמ"ח, ולתת דפים כתובים מראש למי שהוטל עליו עונש זה, והתלמיד ש'נתפס', היה פשוט עסוק בהכנת התרומה שלו לגמ"ח... (נ.ב. הגמ''ח הזה לא מופיע במדריך הטלפונים של השכונה...).

העמוד השלישי

המשנה בפרקי אבות מלמדת, שעל שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים. אלה הם 'עמודי עולם', עליהם ובזכותם הכל קיים.

אומרים בשם רבי מאיר שמחה מדווינסק (חכם נודע מלפני כתשעים שנה): ה"תורה" שלנו אכן חשובה, אבל אין להשוות אותה לאיכות של ה"תורה" שהיתה בעם ישראל בזמן בית המקדש. ה"עבודה" שלנו גם היא כה חשובה, אבל גם אותה אין להשוות, וכנ''ל.

אבל העמוד השלישי, "גמילות חסדים"... לא השתנה אף פעם! ממש כמו בזמן שבית המקדש היה קיים גם כיום יש לאנשים צרכים, ואני יכול לעזור להם למלא צרכים אלה, ולכך אני מוכן להקדיש את זמני וכספי, את רצוני ואת כוחי ומרצי. העמוד השלישי ממשיך ללא שינוי!

ועל כך, על גישה זו, אני מלא הערכה לציבור הרחב שלוקח חלק במפעלים אלה. לציבור הזה, שכה פשוט בעולם הערכים שלו שאסור להשאיר כסף במגירה. אי אפשר לישון בשלוות נפש, כאשר יש לי משהו שיכול לעזור לאדם אחר הנצרך לו.

אשריכם ישראל!

19/11/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-3 דיונים

(3) ישראל, 21/11/2012 10:49

אין על עם ישראל. מאמר פוקח עיניים ומעודד.

תודה לכותב

(2) אנונימי, 19/11/2012 15:50

שם ישראל- קדוש הוא

צרם לראות אפילו בשלם הנימוק "ביקורת בונה" שי'הודי מכנה את חברו "רוצח" יעקב אבינו כעס על רחל משום שאמרה "הבה לי הבנים ואם אין מתה אנוכי" - איני יודעת אם ציטטתי נכון אבל האור החיים הקדוש מסביר ע"כ שצדיקים ה' מדקדק בדיבורם אפילו כשהם אומרים רק משהו בהתני'ה או משהו בדומה ולא התכוונו... הבעש"ט לימדנו אף הוא כי ביטוי שלילי על י'הודי פועל עליו ברוחניות ולכן שמירת הפה והזהירות בלשון נקי'ה חשובה מאוד מאוד! מסופר על הבעש"ט שפעם הי'ה בחברת תלמידיו ושמע יהודי קורא לחברו מתוך כעס ומריבה "אני אקרע אותך כדג" אפילו שלא עשה זאת הראה הבעש"ט לחבריא קדישא איך ברוחניות הדבר פועל וכולם נזדעזעו.(הסיפור מופיע בספר היום יום של חב"ד) כמה צריך להשמר ולדבר בשפה נקי'ה.... וכדי לסיים בנימה יותר חיובית גמ"ח העונשים של תלמידים אינו מופיע בספרים אבל הוא נמצא בכל בי"ס עם אחוות תלמידים ומורים שלא כ"כ מתחדשים...וד"ל בהצלחה לכולם וסליחה אם משהו נפגע מאיתנו

יהודה, 20/11/2012 05:57

הבה נשמור על פרופורציה

במקרה הזה, שניהם ידעו שמדובר בביקורת בונה, ושלא היתה שום כוונה ח''ו להשמיע את המילה החמורה כפשוטה. ולא נועד הדימוי אלא להמחיש חומרא מסויימת המקובלת על שני הצדדים. וכך התקבל כמובן מאליו. במקרה שכזה דומני שכולם יסכימו שאין פגם בדבר.

(1) אלי, 19/11/2012 15:42

יישר כח יפה מאוד ומאוד נהנתי .

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub