לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




6 מוצרים או פחות

6 מוצרים או פחות

האם יש תרופה לדכדוך הקיומי הכרוני של צ'ארלי בראון?

מאת

האם אפשר ללמוד לקחי חיים עמוקים מציורי קומיקס? ובכן, כן. הם לא מטיפים, הם מצחיקים; וזו הסיבה שהם מצליחים, כי ה'מוסר' מצליח להיכנס מהדלת האחורית.

זוכרים את המאמר הקודם על צ'ארלי בראון? הילד החמוד שהוא לא בדיוק קירח, כי גדלה לו שערה אחת בקצה הפדחת (אולי אתם מכירים אותו דווקא בתור הבעלים של כלבו המפורסם סנופי...).

צ'ארלי הוא כשלון מתמיד. הקבוצה שלו תמיד מפסידה בבייסבול (היא ניצחה פעם או פעמיים דווקא כשהוא לא השתתף...), העפיפונים שהוא כל כך אוהב תמיד מסיימים את חייהם כשהם נתפסים על עץ (בפעם היחידה שהוא הצליח להפריח עפיפון באוויר, הוא לפתע החל לבעור מעצמו תוך כדי תעופה) והרשימה הולכת ומתארכת. מצחיק לראות איך פעם אחר פעם, הוא 'מצליח' – בשלב הסופי של הקומיקס – למעוד או ליצור בעיה שמסבכת את הכל (מעניין אגב, שכתיבת שמו בעברית נותנת לנו את האותיות של: 'צר לי'...).

נתמקד הפעם באפיזודה הבאה:

לוסי (אחת הדמויות הנוספות באותה סדרה – ילדה בעלת בטחון עצמי מופרז, המחלקת עצות ללא היסוס), מסבירה לצ'ארלי:

"החיים הם כמו עגלת קניות..."

"מה פירוש כמו עגלת קניות?" שואל צ'ארלי.

והיא מסבירה: "אכן, כמו עגלת קניות!"

"...אתה מסתובב בחנות, ורואה את כל מה שאתה רוצה לקנות, ומכניס את זה לתוך עגלת הקניות (=החיים) שלך. ואז, אתה מתקדם לאזור הקופות ונכנס לתור...".

בשלב זה קוטע אותה צ'ארלי בשאלה: "איזו קופה, לאיזה תור לגשת? אני חושב שאני צריך את קופת האקספרס שמיועדת למי שקונה 6 מוצרים או פחות...".

לכולנו יש בפנים קצת מהמחלה הזו

אוי, מסכן. ילד חמוד מאוד, אבל מסכן מאוד – כי מי שחושב שעגלת הקניות של החיים שלו מלאה רק ב-6 מוצרים הוא מסכן! הוא לא ער ליופי של החיים, לשפע החסד. וכאן מגיעה ההארה: לכולנו יש בפנים קצת מהמחלה הזו. קצת שכחה מריבוי הטובות והשפע שיש לנו בחיים.

בואו נקרא למחלה: "צ'ארלי בראון-ניזם". מחלה קשה, הגורמת לדיכאון תחת אושר, ותסכול במקום שמחה. לא חבל?

אז פעם ניסיתי את מזלי עם קבוצת תלמידים. סיפרתי להם על צ'ארלי, וביקשתי מהם ש'יכתבו לו מכתב'. שיסבירו לו מה הבעיה שלו, ועוד יותר חשוב – שינתחו איך אפשר להציע לו לצאת מזה.

זו משימה לא פשוטה. הדיכאון נהפך לחלק מאישיותו; איך באמת אפשר להתרומם מעל ל'מחלה' זו? אתרום, ברשותכם, תובנה שלי לנושא.

צ'ארלי אמנם לא חובש כיפה (דיברנו על זה שהוא קירח), אבל דומני שהתרופה שאציע היא יותר קלה וזמינה לכל מי שיש לו הנהגה מסוימת, המצויה ביותר אצל יהודים. כגון: שכאשר שואלים אותך "מה שלומך" התשובה היא: "ברוך השם".

מובן שאפשר לומר זאת בצורה מכאנית ובלי שום כוונות פנימיות, ואז, שום דבר פנימי לא יקרה בעקבות המילים הנאמרות כדבר שבשגרה. אבל, כמה פוטנציאל יש בשתי המילים הפשוטות הללו, להעמיק בלב את ההכרה בריבוי הטובות שיש לנו בחיים!

כן, יש לנו בריאות, בגדים, אוכל, חברה, מוסדות חינוך, בטחון, משפחה אוהבת. גם אם אולי חסר מעט מהרשימה הנ''ל, הטוב הוא כה גדול, והרע הקיים הוא המיעוט.

אלא ששוכחים מהטוב, מתרגלים אליו, לוקחים אותו כמובן מאליו. ואילו הרע 'מתחדש', מרגישים אותו בהווה. שם הוא תוקף במלוא כוחו, אפילו כשהוא בעמדת מיעוט.

הבה נזכור את ההבדל בין הצלחה לבין שמחה: מצליח – זה מי שמקבל את מה שהוא רוצה. שמח – זה מי שמרוצה במה שהוא קיבל.

אז בפעם הבאה ששואלים אותך "מה שלומך", תענה את התשובה המתבקשת, אבל עם מחשבה וכוונה, עם אש בוערת בלב, עם חום של התרגשות שתבוא לידי ביטוי – אם לא באמירת המילים עצמן, לפחות בתחושה שבלב שהמילים יכולות ליצור. תחשבו על כל ריבוי הטובות שיש לכם בחיים, וחס ושלום אל תסתובבו עם רגש של "6 מוצרים או פחות".

המפתח להעשרת החיים, עד כדי עגלת קניות מלאה ושופעת כל טוב, יכול להימצא בדבר כה פשוט, כהעמקת הכוונה במילות התשובה ה'סטנדרטית':

"ברוך השם!"

6/5/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) בל, 6/5/2012 19:21

מאמר מאוד חכם

הלואי שהצליח למלא את העגלה שלי עד למעלה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub