לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אתה מסוגל ליותר!

אתה מסוגל ליותר!

אדם אחד רואה סתם שטח אדמה, השני רואה מקום לקיוסק – והשלישי רואה אפשרות לפתוח סופר.

מאת

בואו נחשוב 'בגדול': מה אנחנו מתכננים לעשות בחיים?

מה יהיו ההישגים שנשאיר אחרינו?

לפני שתשיבו על שאלה מאד-אישית זו, הרשו לי להציג בפניכם רעיון.
 

***

כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם נדדו במדבר ארבעים שנה. השנים אלו מתוארות בתורה באריכות, ובהן קיבל עם ישראל את התורה בהר סיני, בנה את המשכן וכו'. בדרך כלל, אנו נוהגים להתייחס לעובדות אלה בצורה כללית, אבל האמת היא שניתן למצוא עושר רוחני רב כאשר יורדים לעומק הפרטים. באחד מהנושאים הנידונים נעסוק כעת.

בניית משכן דרשה חומרים מסוימים, שבדרך כלל אינם מצויים במדבר. מאין היו לבני ישראל חומרי הגלם המתאימים? עצי שיטים (שהם המרכיב העיקרי במשכן), לדוגמא, הרי הם אינם גדלים במדבר?! לשאלה זו יש התייחסות במקורות. יעקב אבינו בירידתו למצרים צפה שצאצאיו יהיו צריכים עצי שיטים. ולכן הוא לקח איתו עצי שיטים מארץ ישראל, ונטע אותם במצרים. הוא ציוה לבניו שייטלו את העצים עימהם כשהם יוצאים ממצרים. מעניין!

עכשיו הלאה, לפרט טכני נוסף. המשכן נבנה על ידי שימוש בחומרים רבים, שצריך מיומנות של מומחה כדי לעסוק בהם: עצים, כסף, זהב, אבנים טובות עם חריטה מדויקת, בדים עם שיטות אריגה מורכבות וכו'.

מאין היה להם ידע שכזה? הרי מומחיות בחומרים אלו נרכשת רק בלימוד ממוקד

מאין היה להם ידע שכזה? הרי מומחיות בחומרים אלו נרכשת רק בלימוד ממוקד והתנסות של שנים. צורפי זהב וכסף מקבלים את מומחיותם מאביהם, והאב מהסבא, מפני שאי אפשר להיכנס באמצע יום בהיר ולהתחיל מאפס, מכלום.

אבל בני ישראל היו עבדים במצרים. ובטח שהידיים שלהם היו גסות ומלאות יבלות, כמצופה ממי שהיו פועלי בנין שנים רבות. העדינות והמיומנות הנדרשת לעיסוק בזהב וביהלומים לא היו חלק מההתנסות שלהם. איך, אם כן, הם בנו את המשכן? כיצד הם הצליחו לדייק במידות המדוקדקות-מאד שבניית המשכן מצריכה?

הפתרון טמון בתיאור התורה אודות האנשים האלו: "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו...".
 

***

מה הכוונה ב"נשאו לבו"? הרמב"ן (מגדולי מפרשי התורה) מבאר:

"כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד, או מי שאימן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' לבוא לפני משה לאמור לו אני אעשה כל אשר אדני דובר".

הנה, נגלה הסוד!

אנשים אלו, אכן לא התנסו באומנות זו בעבר. האם יכול אדם להתעסק עם זהב ויהלומים מיד בהשתדלות ראשונה, בלי מורה ובלי מומחה שיעמוד על גביו להדריך אותו? אבל הם בכל זאת נגשו, אף שהיו חסרי ניסיון ורקע, כי "נשאם לבם"! כי "מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' לבוא לפני משה לאמור לו אני אעשה כל אשר אדני דובר".

מהי נשיאת לב זו?

זהו איזה כוח שיש בכל אדם ואדם, לא להיכנע לתחושה הטבעית האומרת "אי אפשר להצליח בזה", אלא להתגבר ולומר: "הנני! אני אשקיע, אעשה, אצליח. ואני ימצה את הכוחות הנדרשים כדי להצליח במשימה, אם כי מעולם עוד לא עשיתי דבר שכזה".

זהו כוח של יצירת יש מאין. זוהי יצירתיות הפותחת אפשרויות שכאלה – אפשרויות שרוח נכאה לעולם לא תעלה על דעתה אפילו בתיאוריה.

שמעתי ניסוח המתאר 'כוח' זה, שנאמר על ידי יזם יהודי שביצע הרבה דברים בחיים שלו, פתח כמה מוסדות וכו'. הוא הסביר זאת כך: כשאדם רגיל רואה שטח פנוי, הוא רק חושב על שטח פנוי שנגלה לנגד עיניו. אנשים בעלי חזון, יחשבו על פתיחת קיוסק.

ואילו הוא - היהודי הזה, כבר רואה בדמיון שלו חנות גדולה - 'סוּפֶר'!

אז זה ההבדל, וזו הנקודה.

ואם נשוב לנקודת הפתיחה שלנו, ונחשוב על ההישגים העתידים לנו בחיים, אולי כבר נדע שאנחנו מסוגלים להרבה יותר!

אל תסתפקו בקיוסק, אם יש סיכוי לפתוח סופר!

הרבה יש ללמוד מיוצאי מצרים, שמצאו בליבם כוחות ויכולות שנוצרו מ'נשיאות הלב' שלהם.

אתם מסוגלים ליותר!

15/5/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) ישראל, 24/11/2016 16:07

נפלא ומעורר השראה!?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub