לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פרשיית הסמיילי: מכתב פתוח למורה של בתי

פרשיית הסמיילי: מכתב פתוח למורה של בתי

לפני זמן מה כתבת לי הערה ביומן של בתי וביקשת ממני לחתום עליה. אני חתמתי וליד החתימה ציירתי סמיילי ואת כעסת ולא הבנת.

מאת

למורה שלום.

באסיפת ההורים הזכרת לי שלפני זמן מה כתבת לי הערה לחתום עליה ביומן של בתי. נוסח ההערה היה משהו מעין:

 

"בתך אינה לומדת."

 

אני חתמתי וליד החתימה ציירתי סמיילי, ואת כעסת ולא הבנת.

בבקשה אל תציירי לי סמיילים על מכתב כזה להבא, ביקשת באותה ההזדמנות.

האמת, שלא ממש זכרתי את האירוע. אבל כשאני חושבת על כך עכשיו, יש לי דווקא המון סיבות טובות לצייר סמיילי על ההערה לחתימת ההורים.

קודם כל, זכיתי לחתום בשורת "חתימת ההורים".

זה אומר שברוך ה' אני נשואה ולבתי יש אבא, לא לכל הילדים שאני מכירה יש אבא. לא לכל האמהות יש בעל. ולא כל מי שיש לה בעל שמחה למצוא את עצמה איתו בשורה המשותפת להם כהורים.

שנית, המילים "בתך אינה לומדת" מעידות על כך שיש לי בת.

לא רק שזכיתי להיות אמא (דבר שנשים רבות מקוות ומייחלות לו) זכיתי להיות אמא לבת שלי. ילדה מקסימה תודה לאל. בריאה, רוקדת, הולכת, צוחקת, אוכלת, שרה, קוראת, נושמת. ולא כל אחד זוכה לזה.

כליצנית רפואית אני רואה ילדים בכל מיני מצבים, שהוריהם היו ממש שמחים לקבל הערה כזו ביומן. עכשיו. תיכף ומיד, וגם בעוד שנה.

בשיעור שלך היא לא למדה. זה נכון. אבל היא מסוגלת וקיבלה מאת הבורא מנת משכל מתאימה, כך שאם היא תרצה היא תוכל ללמוד. לא כל ילד שרוצה יכול.

אולי פרשת את הסמיילי שלי בדרך שמביעה זלזול בהערתך. זו וודאי לא הייתה כוונתי. מן הסתם ציירתי אותו סתם כך, לעודד את עצמי ואת בתי, להזכיר לשתינו שיש צחוק ויש שמחה גם אחרי "חתימת ההורים".

כשאני נכנסת לרגע לנעליים שלה, מדמיינת את עצמי כילדה שצריכה שאמא תחתום לה על הערה לא קלה, מוצאת בקרבה את האומץ להראות לאמא את היומן, למרות שאמא בטח "תחפור" לה למה היא לא לומדת, נראה לי שיש משהו מאוד מרגיע באמא שחותמת לך ומציירת לך סמיילי.

אז מה את אומרת המורה,

לא נראה לך שכדאי לי לצייר סמיילי על יד ההערה שלך ביומן של הבת שלי?

 

10/1/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 43 תגובות ב-42 דיונים

(42) אנונימי, 29/5/2016 07:45

אהבתי.

אני חושבת שהמורים צריכים להיות יותר נחמדים לילדים ולהורים. ולנו כהורים יש תפקיד לקבל את הילדים אלינו בשמחה ולתת להם את התחושה שהם אהובים בכל מצב.

(41) א, 31/12/2015 22:30

חושבת שהסמיילי אינו במקומו

בס"ד השמחה בעבודת השם יתברך היא בוודאי, גם כשעוד לא הגעת ליעד הזה, אבל יש זמן של 'נחפשה דרכינו ונחקורה". זמן שבו אתה נמצא בעזרה עם הביכורים שלך שנטמאו, ואתה צריך להכיר בכך שהקב"ה לא גמר בעדך, ואתה לא יכול להניף את הביכורים. יתכן שזה לא אומר לך כלום, אולי אפילו דוקא לראות שאתה בשמחה בכל זאת, מה שבוודאי יש מושג גם של: 'נחפשה דרכינו ונחקורה' שעליך לעשות, ולא בהתעלמות מכך ב'סבבה' 'בקטנה', בכל זאת כל השאר נפלא. כך גם במכתב של המורה. המכתב של המורה הוא ה'נחפשה דרכינו ונחקורה'. אם היית כותבת שם שאת בהחלט לוקחת ברצינות את הערתה, ומפרטת מה בכוונתך לעשות בענין, ואז מצרפת סמיילי, זה היה סיפור אחר לגמרי. אבל את רק חתמת וציירת סמיילי. וזה אומר שדרסת את כל ה'נחפשה דרכינו ונחקורה' שעלייך לעשות, בנפנוף ידיים שאומר 'סבבה' 'בקטנה'. זאת גם מעילה מבחינת חובתך כלפי חינוך בתך, אבל גם בהחלט ממש מעילה בחלקך בשיתוף פעולה עם המורה. אגב, כדאי גם לצאת מהריכוז העצמי: אם בתך לא לומדת הרי שזה משפיע גם על הכתה. יש הנחת יסוד שהמטרה היא שהילדים אכן ילמדו בשיעור. אם הורה מוותר על זה, ולא מתבייש לומר שזה בסדר מבחינתו, מה למען השם יתברך צריכה המורה לעשות? למה זה מגיע להורים של הילדים שכן רוצים שהילדים שלהם ילמדו, שילדים שאין בביתם הכרה בצורך הזה ישבו יחד איתם בשיעור, ויתרמו לאוירה שכופרת בכך שהמטרה הרצויה היא ללמוד? בתגובה שמתעלמת מן ההערה הלא פשוטה של המורה, (בתך לא לומדת, זאת חתיכת הערה) ובוחרת רק לצייר סמיילי את מועלת בכל המחויבות שלך לחלקך בשיתוף הפעולה של המורה איתך בחינוך בתך. אני חושבת שאת חייבת למורה התנצלות רצינית. ואני חושבת שיהיה נכון לשנות את הגישה שלך ולהכיר בחלקך. ושוב, זה לא רק ענין אישי. את חלק מחברה, ובתך היא חלק מכתה, והמורה אמונה על מנדט כלשהו שיש לעשות את חלקך במימושו. חוץ מזה בוודאי שאת צריכה לשמוח בבתך ובכל מה שתארת, אבל גם לשמוח בכך שישנו קושי, ושצריך להתמודד איתו, וללמוד אותו ולהבין מה שצריך ממנו. ולא לנפנף אותו החוצה בלי להתייחס.

סומלי, 6/1/2016 11:05

החמצת את המסר...

כבד, כבד התגובה שלך..

(40) מינה, 10/7/2011 17:47

כל הכבוד

ראויה לציון - אהבתי את תגובתך. כל הכבוד לך.

(39) לנה, 28/3/2009 11:33

פשוט תודה

אני רק רוצה להודות לך על זה שאת מזכירה על הצד היפה שיש בגידול ילדים (ובחיים בכלל) גם כאשר לא הכל הולך 100% לפי רצונינו. אני תירגמתי כתבתך לרוסית ושמתי באחד האתרים ברוסית וקיבלתי תגובות מצויינות על כך ואני רוצה להעביר לך תודה גם אישית ממני וגם מחברות שלי מכל העולם.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub