לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שנה טובה מיוחדת ואישית (ב-150 עותקים...)

שנה טובה מיוחדת ואישית (ב-150 עותקים...)

מזה מספר שנים שאני שולחת אי-מייל קולקטיבי לרשימת התפוצה שלי. השנה, לפני שלחצתי על כפתור ה"שלח לכולם" הרגשתי שמשהו מפריע לי.

מאת

מביטה ביומן - עוד שנה חלפה, בלי שאפילו הרגשתי. יושבת מול מחשב ומנסה לנסח אימייל שנה טובה לקרובים אלי.

"שתהייה לכם שנה...", אני מתחילה בפתיחה בנאלית, "אהממ... נהדרת". לא. לא טוב. לא מספיק.

שנה נהדרת/ מקסימה/ מהממת/ נפלאה- בכל הברכות הללו אין שום אמירה (למרות שאף אחד לא היה מתנגד לשנה עם תיאור כזה), אבל ברור לי שאשתמש בתיאורים הללו. ברור לחלוטין.

"שנה של שלום"

שלום, אה? יש לה עוד שמאמינים, במילה הזו, אחרי שעשרות פוליטיקאים דחפו אותה לכל מיני מיטות סדום בלתי אפשריות?... אבל גם את השורה הזו אני משאירה. צריכה למלא לאנשים ברכה שלמה ואין לי זמן להיות סלקטיבית יתר על המידה.

"שנה של יצירתיות". יצירתיות זו מילה שתמיד נשמעת טוב.
הוספתי.

"שנה של בריאות"
אני ממשיכה (מכח האינרציה, מן הסתם)
"שנה של אהבה"
"של ברכה"
"תקווה"
"שלווה"
"הצלחה"

וואאוו, זה ממש פשוט.

תוך דקות ספורות אני מנפיקה רשימת ברכות שמתארת את השנה החלומית שכל אחד היה מאחל לעצמו, מנפחת בגאווה את החזה ואז שנייה לפני שאני שולחת, אני מרגישה שמשהו מפריע לי. יותר נכון - משהו חסר.

לפני המהפכה הטכנולוגית של העשור, לפני שהפלאפונים נכנסו לשוק ולפני שהאינטרנט שווק באופן מסחרי ללקוחות פרטיים, לא היו אימיילים ולא SMS או .PMS אז, כשאדם רצה לאחל משהו לחבר - הוא היה מתקשר אליו, כותב, או אומר לו פנים אל פנים, עם חיוך אמיתי על השפתיים ולא סתם עוד סמיילי צהוב ממוחזר.

אני חושבת שאולי שלש שנים שלא שלחתי או קיבלתי כרטיס שנה טובה אמיתי כזה, מנייר (אולי חוץ מקופת החולים אליה אני שייכת, חברת האשראי ועוד כמה גופים אינטרסנטיים שרצו שאשאר לקוחה שלהם ושלחו לי, כמו לשאר עשרות אלפי הקליינטים האחרים שלהם, דף מודפס עם ברכות לשנה הבאה עלינו לטובה על רקע שדה צבעוניים משובב נפש או תמונת ילדה קטנה בעלת חיוך חינני שצדה פרפרים).

מזה מספר שנים שאני שולחת אימייל קולקטיבי, כזה שנוסח ברבע שעה, בקליק אחד לרשימת תפוצה של מאה חמישים איש ומקבלת עשרות אימיילים באותו סגנון מחברים, אליהם מצורפים סרטוני פלאש ומצגות שחוזרות על עצמן. לחברים קרובים יותר אני שולחת אסמס אישי "מושקע" בערב החג, מרגישה החברה הכי טובה בעולם אבל יודעת ששנייה אחרי שהם יקראו אותו הוא ימחק כדי לפנות מקום בזיכרון של הנייד לשאר האסמסים שהם אמורים לקבל.

האינפלציה במסרים מסוג הזה, הקלות הבלתי נסבלת שנדרשת על מנת לפרגן אותן לחברים, שימוש היתר בהם והשבלוניות בתכנים יצרו בנו איזשהי זילות בכל מופע שלהם. הם כבר לא מרגשים אותנו, לא מסעירים. אנחנו מקבלים אותם באדישות כזו, כמובנים מאליהם.
 

***

אני מביטה על המגירה הגדולה שבקצה השידה.
פותחת.
מוציאה קופסת נעליים סגורה מתוכה.
מרימה את המכסה.
עדיין הם היו שם, כרטיסים שקיבלתי בשנים קודמות,
עשויים חומרים אמיתיים, קרטון או נייר, וכתובים בכתב יד.

צף בי געגוע.
 

***

סוף דבר:

אם מישהו חושב שלא לחצתי בסוף על "שלח לכולם" (אמנם עם נקיפות מצפון) הוא טועה. לטכנולוגיה מאד קל למכר אותנו אליה ואחרי שזה קורה קצת היה קשה לי לראות את עצמי יושבת לדוור לכל המכרים שלי גלויות עם הקדשה בתוך מעטפה עם בול, אבל - לפחות טרחתי לשכתב את הברכה לנימה קצת יותר אישית, אינדיווידואלית, ופחות בנאלית... והוספתי פתיחה אישית ייחודית לחלק מהחברים.

שתהיה לכולנו שנה טובה.
 

***

מאמר בנושא קרוב:

  משלוח שנות טובות – להחזיר עטרה ליושנה
מדוע חנויות לממכר גלויות ברכה הלכו ונעלמו מן הנוף החברתי שלנו? האם איבדנו את חוויית ה"ביחד" ועמה גם את חוויית החלפת אגרות הברכה?

 


 

24/9/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) ציפי, 7/11/2005 09:48

מאמר מעולה וכנה

אהבתי את האוטנטיות
את החויה הפנימית שהצלחת להעביר
סוג של התבוננות ועם כל ההומור לא מצאתי כאן ציניות אלא מבט פנימה
באמת מעולה

(3) עדן, 5/11/2005 19:57

אשריך שי

כל הכבוד לך, זה פשוט מקסים! יהי רצון שתמשיך להיות ככה ולעולם לא תשתפשף!

(2) שי, 15/10/2005 13:42

שנות טובות

שלום לכם
קוראים לי שי ואני גר ברמת גן.
כבר יותר משש שנים אני מכין שנות טובות ושולח בדואר עם מכתב ובול לאנשים.
מדי שנה מתווספים אנשים חדשים לרשימה ויש כיום קרוב לשבעים אנשים, חלקם אני בכלל לא בקשר איתם אבל יודע שהם היו קרובים בתקופות שונות בחיי ובמרוצת הזמן התנתק הקשר.
אפילו כשהייתי בהודו לקחתי איתי את הרשימה של הכתובות ושלחתי משם.
כל פעם מחדש אני מקבל תגובות חמות, אני יודע שאנשים מצפים לשנות טובות האלה.
אני ממליץ בחום לשלוח לאנשים בדואר עם מכתב ובול אמיתיים.

זוהי הברכה ששלחתי לאנשים השנה...

בס"ד ערה"ש התשס"ו

לקראת השנה החדשה
קבל נא את ברכתי הקטנה

טיפות הטל ירוו את דרכך
ומלאך מעל יאיר את חלומך.
כל פרח יזדקף ויפרח לקראתך
ובעלת הכנף תשיר ותנגן ברוחך.
דמעה טהורה תשמח לבואך
ולב מרנין יחבק את רצונך.
ים של גלים יביאוך לחוף מבטחים
ומעל ראשך ינצנץ כוכב תמים.
גרגרי החול יהיו כשטיח אדום
ובכל מקום יאמרו לך שלום.
תפילת אהבה תבורך בלבך
כמו שבורא עולם אוהב אותך.
שהשנה החדשה תהיה קצת שונה
בחיוך, בחיבוק, באהבה
בשנה קסומה
בשנה נפלאה
בשנה טובה

אוהב
שי

(1) מוטי, 9/10/2005 07:43

פשוט מעולה, גרם לי לגעגועים

מעולה ממש.
נדמה לי שבעקבות המאמר אני אכתוב כמה מכתבים אישיים.
תפס אותי בנקודה הכי אמיתית.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub