לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שיר השרירים

שיר השרירים

האם קיים נוזל פלא לניקוי החמץ? מה לגבי החמץ הפנימי שבתוכנו? תשאלו את "שימי ובניו"...

מאת

אני פוסעת קצרת נשימה לאורך מסלול שוק מחנה יהודה. כל חנות מתהדרת יותר מקודמתה בשפע מוצהר וצבעוני של אמצעי שיפשוף מירוק וקירצוף.

אצל פינחס הזקן בפינת השוק הדרומית מוטלים זה לצד זה מטליות הפלא הצבעוניות, הן מבטיחות הסרה וניקוי חלודה ללא כל מאמץ. מישהי שואלת את פינחס אם זה אכן מסיר גם חלודה. פנחס הזקן, מוכר התבלינים שבימים כתיקונם, מהנהן בראשו משל היה מומחה מטעם המוסד לסודות ניקוי בינלאומיים.הוא מדגים בחריצות תנועת שפשוף מהירה ומבטיח ללא הנד עפעף שהמטליות שלו מסירות גם חלודה.

שימי ובניו, ממוקמים בפתחו של השוק הצבעוני והריחני. ריח הפפריקה והזעתר מובילים אותי הישר אל מחוז שליטתם הבלעדי של בניו של שימי ואביהם.שלטונם הבלתי ניתן לערעור ברזי השום והפפריקה אינו מותיר מקום לספק, שקנייה מצלחת של תבליניהם תהפוך כל תבשיל ממעדן סתמי לחגיגה גסטרונומית.

הפעם שימי מצווח ברחובו של שוק פיזמון שונה. "נוזל הפלא – איזה נס,כל לכלוך פה ימסמס" אני מתקרבת אל דוכנו הססגוני. ממרומי סגידתי לתבליניו המשובחים אני נאלצת לנסוק חסרת נשימה אל ההבטחה הנוגעת אל לב כל מנקה בפוטנציה. שימי יחסוך לי את הערפול שאוחז בי בכל ערב פסח כאשר אני מנסה להתגבר על כתמי תנור האפייה המפוייח שלי. "שימי הוא המושיע" לחשתי לעצמי ללא כל היסוס.

"זה מנקה בלי לשפשף?" שאלתי מבוישת קמעה, ומיד הגיע התשובה המרגיעה – "גיברת, נוזל הפלא מנקה ואת חופשייה".

מתוך בחירה אישית ומודעת, בהתחשב בשרירי ההולכים וצוברים מדי יום כמות בלתי מפוקפקת של חומצת חלב כתוצאה משפשופים חסרי גבולות, החלטתי להצטרף לקהל הלקוחות המאושרים של שימי ובניו.

קניתי את "נוזל הפלא איזה נס כל לכלוך פה ימסמס". כבר לא יכולתי לחכות. הרגשתי שאני אוחזת בידי המיוזעת פלא עולם שטרם נתגלה כדוגמתו.

הגעתי הביתה. הפשלתי שרוולים, והכנתי לעצמי את "החומר המיוחד". פתחתי את התנור בעל הכתמים הסרבניים והתכוננתי לפלא המובטח. דמותו המבטיחה של שימי עמדה לנגד עיני. חשש קל וסתמי הפיג את התענוג. מייד הסטתי אותו וכעסתי על עצמי ששוב פעם אני סקפטית להבטחות גדולות.

שפכתי. שפכתי עוד קצת.

שפכתי מלוא חופניים את נוזל הפלא על הכתמים העקשניים שבתוך בתנור הזקן שלי.

שפשפתי קלות והתחלתי לזמזם שיר עולץ.

קול פנימי לחש לי שכדאי לי להמשיך לשפשף במרץ רב יותר. אבל ההבטחה שקיבלתי הפיגה את הרעיון הזדוני.

חיכיתי. ריח חריף עלה מירכתי התנור. הרגשתי מאושרת. ברגע זה ממש, לחשתי לעצמי מתכפרים כל כתמייך והופכים לדף חלק ונקי.

הצצתי בכתמים. כולם נישארו שם. אף לא אחד חסר.

הם שינו קצת את צבעם אבל אי אפשר היה לטעות בהם. הם לא נמחקו. כנראה שכתמים לא מוחקים במסמוס פשוט.

***

מחשבתי נדדה למחוזות אחרים. מה לגבי החמץ הפנימי שלנו? האם גם לגביו יש הבטחות לטיפול 'אינסטנט'? האם ההחמצות מחיי היומיום שלנו יכולות להימחק ולהתנקות ללא כל מאמץ?

במקרה זה התשובה היתה לי ברורה. שום נוזל לא יצלח בהמסת כתמי חמץ הלב במחי שפשוף קל.

התחלתי לשפשף במרץ. כנראה שרק בעבודת שרירים מאומצת אוכל להתפטר מכתמיי החמץ שעל התנור שלי, וכתמי החמץ שעל נשמתי. הודתי לאלוקים על יכולת לאמץ שרירים בעבור ניקיון. ולאחר זמן מה התנור צוחצח והנוזל הושלך.

עכשיו הייתי מוכנה ומזומנה לבדוק מה קורה במעמקי האישיות היותר ביקורתית שלי, זו הצוברת קבוצות קטנות של חמץ ששום נוזל לא יוכל למוססה.

מצאתי את עצמי מבקשת מאלוקים שעבודת הסרת 'חמץ האישית שלי' לא תהיה יותר קשה מאשר ההתגברות על נוזל הפלא חסר התוחלת ועמוס ההבטחות.

27/3/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) יערה הולצמן, 28/3/2004 01:54

כמה שאת צודקת...


איייי
וכמה נפלא שאת כותבת....

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub