לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הלב מוביל אותנו לשם

הלב מוביל אותנו לשם

החופש הגדול וספרה של תמר הירדני גילו לנו מחדש את ירושלים שלנו.

מאת רבקי רוטנברג

קשה להאמין שהחופש הגדול כמעט מאחורינו. הבנים כבר יצאו כולם למסגרות והבנות ממש עוד רגע. אני יושבת פה במחשב, דקה לפני החזרה לשגרה, מדפדפת ומסדרת בתיקיות את התמונות שצלמנו הקיץ, ולא מאמינה שבדיוק השנה יש כ"כ הרבה תמונות. הרי השנה לא עשינו שום טיול משמעותי ואפילו לא לנופש מחוץ לעיר!

בתחילת חודש אב בשרתי לילדים שלכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים, אנחנו הקיץ חורשים את עיר הבירה שלנו לאורכה ולרוחבה. ואל תבינו לא נכון: לא הגענו לירושלים משום עיר אחרת. אנחנו גרים כאן. אבל חוץ מהשכונה שלנו, ושל סבא וסבתא, לא ממש מכירים אותה, את העיר. והיא כל כך מעניינת, וכל כך יפה! מכיוון שאינני מדריכת טיולים, חיפשתי ספר שידריך אותנו וייתן לנו כיוון ורקע. זכרתי שקראתי על תמר הירדני שכתבה ספר לילדים על ירושלים, אז יצאתי וקניתי אותו. הוא נקרא "ירושלים שלי". כל פריסה כפולה של עמודים מתארת מקום אחר בירושלים, תיאור בסיסי והיסטוריה של המקום, כמה נקודות מעניינות ולבסוף משימה שיוכלו הילדים לבצע רק אם יגיעו למקום עצמו. מיד בתחילת החופש הילדים התיישבו לקרוא את הספר, מנוקד ומאד קל לקריאה לכל הגילאים.

הילדים התלהבו כי פתאום היה לנו נושא לכל החופש: הכרת ירושלים! זה לא "מה נעשה היום" כל פעם מחדש, אלא "איזה איזור בירושלים נראה היום?" והאם זה ברגל? באוטובוס? ברכב? בתור "אמא מקמבנת", הפכתי אפילו את היציאות הקטנות לחוויה ירושלמית עבור הילדים. למשל היתה לנו חבילה בדואר ברמת אשכול, כאן באיזור, אז כבר "יצאנו להכיר את רמת אשכול". כולל קצת הסטוריה ופיצה, כמובן. יצאנו לגאולה לקנות מכשירי כתיבה לביה"ס - ועל הדרך שילבנו ביקור בבתי ורשא ההיסטוריים שנמצאים ממש שם מעבר לפינה.

ביום ששי כשרציתי לבשל בשקט - שלחתי את אחד הגדולים לקחת את הקטנים לבונקרים בגבעת התחמושת, כי זה ממש מרחק הליכה מכאן וזה לגמרי אתר היסטורי. כשהגיעו הדודים מארה"ב - התנדבנו לקחת אותם לטיול רגלי מהמלון שלהם ברחוב המלך דוד ועד מתחם התחנה הראשונה כשבדרך עברנו בגינה נסתרת מאחורי ימק"א, מלון המלך דוד, תחנת הרוח, משכנות שאננים וגן האריות.

ככל שחלפו הימים סימנו V על עוד ועוד אתרים שתוארו בספר, ואפילו מצאנו כמה אתרים נוספים שלא היו בו! השנה מכמה סיבות גם לא הסתדר לנו לצאת לחופשה הקבועה שלנו בחודש יולי, במלון מחוץ לעיר, אז חפשנו מקום בתוך ירושלים שיכול להשתלב לנו בתוכנית. מצאנו מלון דירות מקסים במרכז העיר, ומשם יצאנו ברגל לסיורים בכיכר ספרא, נחלת שבעה, העיר העתיקה והכותל. באיזור נחלת שבעה מצאנו כמה מתחמים ממש נחמדים כמו "ככר הירח" ו"תזמורת הפלייבק המלכותית". וכמובן נחנו בדשא של גן העצמאות המוכר והאהוב...

אמנם חופשה מסוג שונה, אולי אפשר לקרוא לה חופשה אורבאנית, אבל לגמרי מהנה!

למה אנחנו תמיד רוצים לצאת למרחק לחפש מקומות יפים, כשטרם הכרנו את סביבתנו הקרובה?

"נוסעים למלון בתוך ירושלים?" שכנים הרימו גבה. מדי יום ראינו סביבנו אנשים מתארגנים לנסיעות ארוכות, מעמיסים מזוודות וילדים על הרכב, לפעמים אפילו בכמה נאגלות לכיוון הרכבת לנהריה, או שהקטנים ברכב המשפחתי והגדולים באוטובוס לטבריה. כמה מהם החליפו דירות, אחרים נסעו לצימרים... גילינו עניין מנומס במסלולים שלהם ובתוכניות, איחלנו להם נסיעה טובה, אבל אז חייכנו לעצמנו. שירימו גבה עד מחר: אנחנו אלה שחוסכים את הנסיעה הארוכה והמפרכת צפונה, עם ילדים עייפים ובוכים, רק כדי להגיע לאיזור חם ודביק עוד יותר, ולהחליט שלא יוצאים מהמזגן לשום מסלול. אנו אלה שנשארים בעיר ירושלים, שבה הלחות נמוכה מאד, והקיץ הוא טיפה יותר נסבל ובלילות לפעמים ממש נעים (כן, גם באוגוסט!)

תמיד השתדלנו לצאת לדרך מוקדם בבוקר כשעדיין לא חם, או לחילופין לקראת ערב כשהאוויר כבר מתקרר.

לא אגיד שלא הזענו, או שאף ילד לא התלונן, אבל בסך הכל היה ממש קיץ מוצלח!

השבוע הילדים יצאו למרפסת דירתנו, בקומה החמישית, עם המשקפת של אבא. באיזשהו שלב הזעיקו אותנו לשם בהתלהבות, והראו לנו שחלק מהמקומות שבקרנו בהם - רואים אותם מהמרפסת שלנו: מגדל דוד, מגרש הרוסים, ימק"א... פתאום נראה לי לגמרי מתבקש, מה שעשינו. איך אפשר לגור בעיר כל כך יפה ומיוחדת, לראות יום יום את הנוף מהחלון, ולא לבדוק את המקומות מקרוב? למה אנחנו תמיד רוצים לצאת למרחק לחפש מקומות יפים, כשטרם הכרנו את סביבתנו הקרובה?

חשבתי על מילות השיר היפהפה של אברהם פריד:

כל אדם מחפש מקומות ונופים חדשים בעולם

הוא חוצה יבשות וימים במסע של הנפש לשם

על כנפי מחוזות הדמיון הוא מפליג בספינה אל הים

אך בסוף זה הלב , הלב שמוביל, מוביל אותנו לשם ...

כל הדרכים, השבילים... מובילים לירושלים!

ביום ששי פגשנו במכולת השכונתית שכן שלא ראינו זמן רב: "אכן, היינו חודש וחצי בלוס אנג'לס. אין לכם מושג כמה טוב לחזור הביתה, לאוויר הטהור של ירושלים".

אז אולי כן צריכים לנסוע רחוק כדי להעריך?

יש עוד כמה עמודים בספר שלא עשינו. מחכים כבר לחופשה הבאה, או אפילו ליום לימודים קצר כדי להשלים מה שלא הספקנו!

29/8/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) פנינה, 14/9/2017 19:34

תודה על מאמר מדהים.

איזה יופי ממש כתבה מדהימה. התרגשתי מאד כמה חשוב להתחבר לדברים הטובים והאמתיים בחיים.חינוך מצוין לילדים ומקורי מאד. תודה רבה עכשיו יש לי תוכנית לחופשה הבאה בעז"ה.

(1) מיכל, 31/8/2017 07:15

איזה רעיון מקסים!

אימצתי.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub