לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שתלתי עץ... אז מה?

שתלתי עץ... אז מה?

למה שתילת העצים נתפסת אצלינו כאירוע כל כך מרגש?

מאת

חופרים בור עמוק באדמה, מכניסים לתוכו שתיל קטן מכל סוג שהוא, מכסים את הבור מסביב, ו... זהו! בזאת קיימנו את "מצוות" החג של ט"ו בשבט! שום ברכה, שום תפילה מיוחדת.. כלום! סתם הכנסנו עץ לתוך האדמה!

ובכל זאת, לט"ו בשבט יש אצלינו כזה "כבוד"...

למה זה??

למה שתילת העצים נתפסת אצלינו כאירוע כל כך מרגש?

כשהייתי קטנה, אולי בת שמונה שנים, נלקחנו ע"י בית הספר לשטח פתוח, מרוחק מן היישוב שבו גרתי, וכל זוג ילדים קיבל שתיל קטן שהיה עליו לנטוע באדמה. יחד עם רינה, חברתי הטובה, עמלנו שעה ארוכה בחפירת הבור, ובאווירה כמעט רוחנית - הכנסנו יחד לבסוף את השתיל הקטן שלנו לתוך מקומו באדמה.

בסיום הטקס, לאחר ש"סידרנו טוב טוב" את האדמה סביב השתיל שלנו, ואפילו יצרנו מסביבו גומה קטנה – כדי שהמים יוכלו להיקוות סביבו ולהשקותו בנדיבות – היינו שתינו מלאות בבוץ, במים – ובעיקר בהמון סיפוק וגאווה.

למה זה??

על מה הגאווה הגדולה הזו?

ויותר מזה, מדוע אני עדיין זוכרת כמעט כל פרט שולי בחוויה הזו, שבסך הכל ארכה כחצי שעה מתחילתה ועד סופה?

כיצד יתכן ששלושים דקות, לכאורה סתמיות, נחקקו אצלי בתודעה באופן כל כך עמוק, ועדיין מרגשות אותי כל פעם מחדש, גם כעבור יותר משני עשורים?

לפני כמה ימים יצא לי לשוב ולעבור ליד אותו איזור, וטיילתי לי, יחד עם ילדיי, במה שבינתיים הפך לחורשת עצים נעימה ויפה. ידעתי לזהות בדיוק איזה מן העצים הוא "שלי", ונעמדתי מולו למשך מספר דקות.

ואז הבנתי.

הבנתי פתאום, ששתילה של עץ קטן היא חוויה שמזכירה מאד את ההורות. אתה יוצר חיים, מטפח אותם, משקיע בהם, עוקב אחר התפתחותם, גאה בכל התקדמות משמעותית שלהם...

אתה ממש נקשר אל החיים החדשים שהיית שותף ביצירתם.

ילד ששותל עץ, בדומה מאד לכל הורה, יודע שהעץ איננו ממש שייך לו, ואין הוא ממש בשליטתו, הוא מבין שהעץ הינו ישות אוטונומית העומדת בפני עצמה, אולם הקשר שהוא חש כלפיו הוא עדיין חזק ומיוחד במינו.

אולי לזה התכוון מי שאמר – "כי האדם עץ השדה"...

22/1/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) ניצה כהן, 6/2/2005 05:18

שתלתי עץ אז מה

המאמר מצויין החוויה בילדות לשתול עץ חוויה שאינה נשכחת הדבר משול לתינוק שאימא מגדלת אותו באהבה ובסוף הוא נהפך לאדם בפני עצמו והיא קוטפת את הפירות

(3) יעל, 30/1/2005 13:13

יהדות ואקולוגיה-הולכים ביחד

היהדות מאוד מטיפה לאקולוגיה. יש הלכות בנוגע להתנהגות החיילים הלוחמים וכובשים עיר. אסור לכרות את העצים. אלא רק במגבלות מסוימות.
בזמן בית המקדש היו חוקים עירוניים בנוגע לשטחים ירוקים שצריכים להיות סביב כל עיר והיה איסור בתעשיה בעלת ריח רע או מלכלך במיוחד להיות בקרבת העיר.

(2) גל, 25/1/2005 12:28

מאמר יפה מאוד תודה רבה עליו

(1) jak, 24/1/2005 10:00

מאמר יפה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub