לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




החופש הגדול – לבלות או לנצל?

החופש הגדול – לבלות או לנצל?

כיצד אתם מתכננים לבלות בחופש הגדול?

מאת

אני זוכרת את עצמי, כילדה, עורכת רשימות מפורטות של כל האטרקציות והפארקים שאני מתכננת לבקר בהם במהלך החופשה. הרגשתי שאין לי זמן מיותר לבזבז, ושאני חייבת לנצל כל רגע בבילויים ובפעילויות הרפתקניות. אני זוכרת כיצד ניהלתי ויכוחים סוערים עם ההורים, שלא תמיד הבינו מדוע אני מרגישה צורך לעשות משהו מרגש וגרנדיוזי בכל אחד מימי החופש הגדול...

שנים ספורות מאוחר יותר, כשהפכתי לנערה, והייתי בעיצומו של גיל ההתבגרות, כבר היתה המציאות שונה לגמרי.

אני זוכרת את עצמי מתבטלת ימים שלמים מול המסך הקטן בבית (מחשב או טלוויזיה – אני לא בדיוק זוכרת – וזה גם לא בדיוק משנה...)

גם כשההורים היו מנסים להוציא אותי אל העיר הגדולה, או לפעילויות חוויתיות יותר – אני זוכרת את עצמי מתפלאת מה הם בדיוק רוצים ממני, ולמה מפריע להם שאני יושבת ככה בבית, בשלווה פסטוראלית.

לא הרגשתי כל צורך או רצון לצאת ולבלות בחוץ, הרגשתי שכל יציאה שכזו תהיה בסך הכל בזבוז של אנרגיה יקרה.

הדבר היחיד שרציתי לעשות היה לדבר בטלפון עם החברות, ולבהות בטלוויזיה עד השעות הקטנות של הלילה.

 

***

 

בואו ונחשוב לרגע קל, על ההבדל שבין "לבלות" את הזמן, לבין "לנצל" אותו.

המילה "לבלות" מגיעה מהשורש ב.ל.ה, שמובנו – להרוס, ליישן, (כמו בלאי, או לבוש בלוי, וכו').

כלומר, כאשר מישהו מבקש רק "לבלות" קצת, הוא בעצם מנסה קצת לשחוק את הזמן, להרוס אותו, לא לעשות בו כל שימוש יעיל, אלא להיפך – לבזבז אותו לריק.

לעומת זאת – בואו נבחן כעת את המושג השני:

"לנצל" – מגיע מהשורש י.צ.ל, שמובנו – להציל, להחיות, להפוך לבר-קיימא. כאשר אנו מבקשים דווקא "לנצל" את הזמן! פירוש הדבר, שאנו לוקחים חלק במעשה חיובי, יעיל, מעשה שיש לו תוצאות שנרשמות היטב בעולם.

 

***

 

בימים אלה, כאשר אנו נמצאים בחופש הגדול, בואו נהיה כנים עם עצמנו, ונבדוק כיצד אנו באמת מתכוונים להתייחס אל הזמן העומד ברשותנו:

הרי מדובר בזמן רב, בהזדמנות של "פעם בשנה" שמגיעה אלינו בחודשי הקיץ.

לנוח ולהנות אלו דברים חשובים, אך אל לנו לשכוח את עצמנו, את היכולות והפוטנציאל שלנו! 

בואו ונשאל את עצמנו האם אנחנו מתכננים "לבלות עד כלות הנשימה", או שמא נבחר להקפיד ולנצל את הזמן שלנו כראוי?

31/7/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-9 דיונים

(9) אנונימי, 14/6/2009 04:08

תגובה לתגובה

יש כאן תגובות ציניות. הרעיון שנכתב הוא אמיתי אין צורך להתפלסף רק לאמץ אותו.

(8) אנונימי, 31/5/2009 07:05

תודה

אני רוצה להודות לכותבת המאמר.
המאמר היווה הוכחה סופית עבורי שאטימולוגיה ומשמעות הם שתי דברים רחוקים כמזרח ומערב. ולאיזה מסקנות מפוקפקות אפשר להגיע אם מסיקים מסקנות על החיים לפי אטימולוגיה של מילים.
תודה רבה

(7) קרינה, 23/8/2007 05:17

הכתבה

כתבה נכונה ואני מסכימה עם דעתה של משכתבה אותה

(6) , 1/8/2006 06:49

לא הבנתי כל כך את המאמר

(5) תמר, 4/7/2006 16:39

השורש הוא כן י.צ.ל.. למי ששכח לשון...
הגיזרה היא חפ"נ...(=חסרי פה"פ נ')
זאת אומרת שיש פעלים שאם משנים אותם בזמנים האות נ' נופלת ולכן השורש מתחיל ב-י'... כמו הפעולה "נסע" אם מעבירים בזמנים (או ציווי), הנ' נופלת ולכן השורש הוא י.ס.ע
(יכול להיות שזה לא קשור.. חח סתם נזכרתי בבגרות שהייתה לי השנה..)

בכל מקרה הכתבה יפה והרעיון מאוד מקורי ויצירתי...

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub