לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אשת חיל מי ימצא... ויהללו בשערים מעשיה

אשת חיל מי ימצא... ויהללו בשערים מעשיה

בכל ערב שבת, מגיע הרגע בו הכל נעצר, הזמן עומד מלכת, כל בני הבית עומדים ומכבדים את מי שעומד במרכז.

מאת יאיר רט

כחובב מוסיקה יהודית מושבע, אני נוהג תדיר לדרג את השירים החסידים (הזן האהוב עלי אישית) במדרג שירי איכות החל מהשירים האהובים עלי ביותר וכלה באלה שקצת פחות חביבים. אם כי, כל שיר ראוי להערכה של הזמר, היוצר וכל הנוגעים בהכנת השיר.

בפסגת הצמרת של השיר האהוב עלי במיוחד אני מדרג את השיר אשת חיל, ולאו דווקא בגלל שלל הלחנים שחוברו לשיר אלא דווקא בגלל מילותיו המיוחדת והייחודיות שחיבר שלמה המלך. חז"ל מיקמו את הפיוט בערב שבת, לאחר חזרת הבעל והילדים מבית הכנסת וקבלת מלאכי השרת.

לאחר שישה – ימים של עמל בבית ומחוצה לו, בלחץ היומי, בריצות היום-יומיות בין הילדים, העבודה, הבית, הניקיונות, הקניות, ועוד ועוד. מגיע הרגע בו הכל נעצר, הזמן עומד מלכת, כל בני הבית עומדים ומכבדים את מי שעומד במרכזו של העמל, הטרחה והדאגה התמידית לתפקודו התקין של הבית.

אין זה משנה באיזה לחן מושר "אשת חיל", אולם, בכל לחן מילותיו של השיר מדברות בעד עצמן.

כל פיסקה ופיסקה בשיר מטיבה לבטא את אותה הערכה רבה כלפי האישה – הרעיה, שבמהלך השבוע המהיר והלחוץ קשה לנו לבטא.

מיקומו הייחודי של השמעת השיר בערב שבת, באווירה השלווה והביתית לאור נרות השבת והמפה הלבנה מוסיפים הוד ויקר למשמעותו ומילותיו של השיר – ובעיקר מהווים הערכה כנה לאותה אחת שמוקדש לה השיר – "אשת החיל".

מי ייתן, ונזכה לשיר את השיר מתוך אושר ושמחה ומתוך רוב נחת לשנים רבות ביחד...

***

ממנהגי ערב שבת: כשבאים הביתה מבית הכנסת, מברכים את האם ב"שבת שלום", וכאות הערכה לה מנהג מקובל הוא לשיר את "אשת חיל" (משלי ל), שיר המביע כבוד והערכה לאם, לאישה.

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה.
ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחוק לנערותיה.
זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם.
חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועותיה.
טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.
ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכה פלך.
כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון.
לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים.
מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה.
נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ.
סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני.
עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה.
צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל.
קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה.
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה.

פורסם ב: 20/11/2004


אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 29 תגובות ב-23 דיונים

(23) ארזה, 5/12/2012 08:25

אשת חיל מי ימצא

(22) איציק, 10/8/2012 16:04

אשת חיל

אשת חיל נכתב על אימי ז"ל מילה במילה יהיה זכרה ברוך

(21) הילה אלון, 15/1/2012 19:38

הפוך על הפוך

התחלתי לקורא את הקטע היפה והמחמיא שכתב יאיר רט וחיוך על פניי. ברור היה לי שכוונת הכותב הייתה טובה ורק רצה להחמיא ולהלל את האישה שלצידו ואת הנשים באשר הן. אבל יאיר היקר, יצא לך הפוך על הפוך, חוששתני... מדוע? כי בעודי קוראת את הפיוט היפה הזה שגם אני התענגתי עליו בעבר וניסיתי לשאוב ממנו כוחות והשראה להמשך - הבנתי משהו. הדמות שמתוארת בפיוט הינה דמות מושלמת , חרוצה, יוזמת , חזקה ופעלתנית. פועלת בדומיננטיות מרשימה ועוד מצליחה לעשות הכל מאחורי הקלעים. ולא די שהיא אימא אדמה בהתגלמותה אלא היא גם המנהלת הכלכלית של הבית. ובנוסף היא גם צדקת למדנית....בעוד בעלה היקר יכול להביא כבוד לבית ולשבת עם חכמי העיר... זה מתסכל. זה מציב סטנדרט שבלתי אפשרי לעמוד בו וזה לא הוגן כלפיי הנשים שלנו וכלפיי בנותינו. מצטערת לומר אבל זה עושה את אותו הנזק שעושים עיתונים שמציגים אישה מצליחה חזקה עשירה- ועדיין חלקה ללא רבב,דקיקה כגבעול ומשופעת כמיטב הפנטזיה. בצער אני גם מבינה שכנראה עוד קו דמיון עובר בין המגזינים מנקרי העיניים ובין הפיוט המתסכל - גברים יצרו אותם. ונכון שבעולם אידילי שבו חיים באמת את רוח התורה מקומה של האישה הוא המקום מכובד ביותר ואין לה צורך לרוץ בחוצות על מנת לכבוש את מקומה - אבל בעולם של מטה האידיאה לא התממשה, ונשים נאלצו להיות חזקות ובעלות תושיה כפי שמתואר בפיוט שהיה מתקדם מאוד לזמנו. כעת הגיע הזמן שנלך צעד אחד קדימה וניתן לנשים להשמיע קולן ולהתוות את דעת הקהל - ולא להדירן או גרוע מכך , לכלוא אותן בסטריאוטיפ אידאי ובלתי ניתן להשגה.

אנונימי, 6/1/2013 15:27

גבר

העבודה שלנו, גבר ואישה, היא תיקון, והיא כל הזמן וזאת הרבה עבודה ולפעמים היא מאוד מאתגרת. זה נכון. אבל זה לא צריך לתסכל כי זה עדיף פי מאה על לא לעשות את העבודה הזאת. מה שכתוב כאן רק צריך להראות לך שכל אדם ראוי לשאוף ולהגיע למקום נכון יותר וטוב יותר. וזה דווקא בניגוד גמור לשאיפה שמוצגת בעיתונים - שבין זה לשלמות אמיתית של אדם אין כלום. "שקר החן והבל היופי" לא מככב בשום עיתון וגם "תורת חסד על לשונה" לא זוכה להרבה קרדיט. בבקשה בבקשה אל תתבלבלי בין הקושי בעבודה הנכונה של להיות בן אדם מתוקן וטוב יותר לבין הקושי של להשיג כל מה שלא הופך אותך לבן אדם טוב יותר. תחליפי את כל המקומות שבהם מופיעה אישה בגבר ותראי שגם את היית רוצה להיות עם אדם כזה. די מעודד שבעולם גברי, כשהוא שואף לאמת, הצליחו לראות גם את הנקודה הזאת ולהוקיר אותה.

לאה צור, 24/10/2013 08:25

להילה אלון -מסכימה עם כל מילה ומוסיפה משלי

להילה אלון. יישר כח. הוצאת לי את המילים מהפה. אלא שאני אף פעם לא הזדהיתי עם ההלל הזה לאישה שמרוממים אותה כל כך . ולמה? באמת כי היא מושלמת למשפחתה ולבעלה, וזה כי היא טורחת וטורחת בלי סוף על חשבון כולם ותשאלו אותה איך היא מרגישה בסוף הטירחה לפני השבת, אם היא לא על ארבע אני צנצנת, ומישהו רואה אותה כשהיא זקוקה ליד מסייעת? מישהו מוותר לה אם האוכל לא לטעמו? מישהו יבליג אם הנרות לא יעמדו מאירים באור יקרות בדיוק לפני כניסת השבת? אני לעולם לא אבין את הנשים הללו, איך הן מצליחות למצוא זמן לבשל ליומיים, לטפל ולטפח את כל הילדים המרובים , לקלחם, להלבישם לקראת שבת, לערוך את השולחן באופן חגיגי , להתקלח , ללבוש מחלצות שבת ולהיות מוכנה בדיוק בזמן. וזה קורה כל 6 ימים , זה לא ליל הסדר. האם זו לא עבדות?

ומה זה עולה לגברים? סך הכל לשיר הלל לאישה, לשיר שיר חנופה כדי שתמשיך בדרכה הכה טובה ונוחה להם. הולכים ללמוד תורה. חוזרים הביתה לאוכל חם, בית , אישה וילדים מתוקתקים.

give me a break

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub