לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יש לך כמה דקות לסקר טלפוני קצר?

יש לך כמה דקות לסקר טלפוני קצר?

בעקבות ראיון עם סוקרת טלפונית, למדתי שמהצד השני של הקו יושב בן-אדם שמנסה לגמור את החודש.

מאת

השעה שבע בערב, ביד אחת אני מנסה נואשות לבצע "מטוס" אל פיה של סרבנית הירקות בת השנתיים, ביד השניה אני מנסה למחות מהקיר בעזרת סמרטוט את שאריות המאבק שהתרחש באותו נושא בצהרים.

על רקע קולות הפה גדוללללללללל, אוירוןןןןןןןן, מצלצל הטלפון.

להרים/ לא להרים – עקב המצב הכללי במטבחנו הנטייה היא לא להרים, הבעיה היא שתמיד אני נוטה לחשוב שהשיחה מאחורי הקו עומדת להיות זו שתשנה את חיי (זכיתי בזוג אופנים בהגרלה מלפני חודשים/ מישהו עם סקופ שמתעקש למסור אותו דווקא לי או השיחה האולטימטיבית ממפעל הפיס).

אני מחליטה להרים... איזו טעות...

"שלום מדברת ענת ממכון (כאן מגיעה מילה ארוכה ובלתי ניתנת לפיענוח), אנחנו עורכים סקר בנושא הרגלי צריכה, אפשר שתי דקות מזמנך?"

עד לפני שבועיים נהגתי לענות ב"תנסי מאוחר יותר"/ "לא תודה"/ "אמא לא בבית" (יתרונות של קול צעיר) או אבא יחזור מאוחר (בלי להיכנס לפרטים באיזה אבא מדובר בדיוק).

בפעמים הבודדות שניסיתי להיות נחמדה ואמרתי כן, מצאתי את עצמי עונה במשך דקות ארוכות לשאלות הרות גורל כמו איזה סוג שמפו את משתמשת/ האם את רוכשת גבינה מסוג X.? / מה דעתך על המשקה החדש בטעם קיווי או כמה פעמים בשבוע את עושה כושר. (ת: כל יום, כל היום כמובן, צעדה בהמשכים מהמטבח למחשב)

כשניתקתי את הטלפון גילתי שגם הקטנה ערכה סקר משלה: כמה זמן ייקח למעדן חלב ליפול מכסא בגובה מטר? האם הפרוסה תיפול בצד המרוח או בצד הריק? (בגן עוד לא הגיעו לחומר של חוק מרפי).

דווקא אחרי שהבטחתי לעצמי להיות אסרטיבית ולסרב בנימוס לכל טלפון שמתחיל בחביבות יתרה עם הפתיח "מדברת X ממכון Y", הוטלה עלי המשימה לערוך ראיון לצורך כתבה עם מספר עובדי כוח אדם. לאחר שראיינתי מתכנת בכיר שהתלונן באוזני על ביטול החופשות במימון החברה ונציגת שירות לקוחות שסיפרה על מר ישראלי שחושב שהכל מגיע לו, הגיע תורה של הסוקרת ממכון ... . כשביקשתי ממנה למנות יתרון בעבודתה היא אמרה כי היא חובבת טלפון מושבעת וכי היא נהנת לשוחח עם אנשים. כששאלתי אותה על חסרונות היא ענתה "בדרך כלל אין עם מי לדבר, אנשים טורקים את הטלפון או במקרה הטוב יותר מתרצים איזה תירוץ. וכמובן ישנה המשכורת, אני מקבלת שכר לפי סקר. עם עשרות ניתוקים ותירוצים משונים לא מגיעים למשכורת גבוהה"

היא אמרה בכאב. "אנשים מתנדבים באירגונים שונים, תורמים כסף לצדקה ופעולה פשוטה כל כך, שעוזרת לאדם פשוט כמוני להתפרנס קשה להם לעשות".

ומאז, אני עונה בנחת על כל השאלות מפרטת גיל, השכלה מצב משפחתי ומצב תכולת המקרר.

והנה, בשתי דקות ובלי מאמץ מיותר (אם לא כוללים את שטיפת המטבח) הרווחתי מעשה חסד. מעשה קטן שעבור מישהו מהצד השני של הקו הוא משהו גדול.

מאמר בנושא קרוב: "חסר יכול שכמותך"

29/11/2003

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 12 תגובות ב-12 דיונים

(12) הדר, 3/5/2009 13:11

אני חייבת להגיב

גם אני תמיד חושבת כפי שמתואר בכתבה ומנסה להתחשב בצד השני של הקו ולהיות נחמדה אך קורה והסוקרים בעצמם משקרים לך ואומרים שזה רק 5 דקות מה שבפועל מגיע לאפילו 20 דקות לפעמים! קרה גם מקרה ובו ניסיתי להיות נחמדה ואמרתי שברשותי רק 5 דקות כאשר בינתיים האוכל על הגז התבשל..עניתי ועניתי וכשכבר עברו כ10 דקות ביקשתי להפסיק ושזמני קצר אך הסוקרת התאמצה להשאירני על הקו רק "עוד דקה" לדבריה עד שלאט לאט הרחתי ריח של שרוף העולה מהמטבח והתברר כי כל ארוחת הערב של הילדים נשרפה והלכה לפח. גם הסוקרות צריכות לשים לב לדיברהן ולא לנצל את טוב הלב של האנשים..זמן זה דבר חשוב לא פחות מהכסף שמרוויחות הסוקרות.

(11) מואר, 14/11/2004 17:16

הגעתי לפה ב

בטעות אך נהנתי מאוד
(זה תגובה?)
זה תודה
(לכם לכותבת ומי שהביא אותי לכאן)

(10) ורדה, 6/12/2003 02:35

לתהילה

כשמתחשבים במישהו מתחשבים מהאמת הפנימית שלנו ולא בגלל התחשבנות עם האחר
רק כשבני עבד בסקרים הבנתי מדוע דווקא בשעות אלה ומה פרוש להתפרנס גם מסוג כזה של עבודה
לטפל בילדייך הפרטיים לא סותר שלוש דקות של עזרה למישהו שזו פרנסתו
ומשיחה שלי עם בני יש בין אלה שלא משיבים או משיבים על חלק מהשאלות כאלה שיודעים "לגמור את זה יפה" אל תשכחי שבצד השני יושב בן אדם וחשבי אם את היית יושבת במקומו ...

(9) תהילה, 4/12/2003 03:37

הצד השני...

אפשר פעם להתעניין אצל המסכנות שרוצות להתפרנס, למה הן מתקשרות ב 7 בערב שזו שעה קריטית כמעט בכל בית, ולמה הן לא מנסות להתאים את עצמן לנסקרים מבחינת הזמן.
אם הייתי רואה קצת התחשבות מצידן בקטע הזה, הייתי גם אני מתחשבת ומקדישה מזמני.
לטפל בילדים הפרטיים זה גם חסד - לא לשכוח, ועניי עירך קודמים...

(8) zaki, 4/12/2003 02:15

ממש מעניין נותן חומר למחשבה

אחלה מאמר
ממש נותן לאנשים להבין את האחר מאחורי כל X

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub