לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




"פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום"

הפחד מפני יום הדין מפנה את מקומו ליופיו והדרו של החג.

מאת

תקיעת השופר בעת נעילת שער בתפילת נעילה של יום הכיפורים, השירה הסוחפת, מלאת התקווה של "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" בסיום היום הקדוש, ריח של סתיו שמתפשט בחוץ בשעת בין ערבים, שווקי ארבעת המינים המלאים בירוק רענן, עצי דקל שנותרו חשופים מבשרים עבורי את בואו של חג הסוכות.

"בעת נעילת שער"

מעטים הם הרגעים החד-שנתיים שאנו מצליחים להשאיר חיים איתנו בדמיוננו לאורך כל השנה. יש כאלה הנושאים איתם משנה לשנה את חגיגות יום ההולדת שלהם, יש כאלו שרגע השיא שלהם לאורך השנה היא שעת חצות המבשרת את בואה של השנה האזרחית החדשה, יש כאלה שיום האזכרה של אדם קרוב נחרט בליבם, יש תלמידים שלא ישכחו את רגע נקישת כיסא ביה"ס בשולחן הירוק בסיומו של יום הלימודים האחרון בשנה. רגע שאני משתדלת לנצור בליבי משנה לשנה הוא קול השופר במוצאי כיפור המהדהד באוזני יחד עם שירת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". – כמה תקוות נשזרות ברגע הזה, כמה תפילות, כמה אופטימיות ובעיקר שמחה- שמחה על שזכינו להגיע לרגע הקדוש והטהור כל כך הזה. ברגע הזה מתרחש גם המעבר החד בין אימת הדין של יום הכיפורים לבין השמחה על חג הסוכות הממשמש ובא.

"פתח לנו שער"

הפחד מפני יום הדין מפנה את מקומו ליופיו והדרו של החג.

קישוטים ססגוניים, ארבעה מינים, ואושפיזין רבים מעבר ל-7 הידועים. כל היופי, ההדר והשמחה הזו סוגרים את המעגל שהחל כמה ימים קודם לכן בתפילת נעילה. אם נשכיל לחבר בין סגירת השער של יום הכיפורים לאופציות הנפתחות לנו למחרת היום, ובעיקר בחג הסוכות, הרי שכולנו נצא נשכרים.

מעבר לנושאים האישיים בהם כל אחד מאיתנו מודע לכישלונותיו ומצפה לפתיחת דף חדש למחרת יום הכיפורים, הרי שישנה מידה אחת בה כולנו ללא יוצא מן הכלל צריכים חיזוק, המידה המסמלת יותר מכל את חג הסוכות- האחדות. ארבעת המינים- האחד בעל טעם, השני בעל ריח, השלישי נאה במיוחד והרביעי נטול כל אלו משלימים זה את השני באופן מוחלט, כך גם קיבוצם של שבעת האושפיזין הבאים לחסות בצל קורתינו.

אם נשכיל לנצל את פתיחת השער, את התרחבות הלב, את הקבלות הטובות שקיבלנו על עצמנו כל אחד ואחת מאיתנו בעת נעילת שער לטובת מידה אחת הזקוקה לתיקון באופן מיוחד בין כולנו, הרי שהרווח יהיה של כולנו.

צר לי אם הדברים הבאים ישמעו כמו סיסמת בחירות משומשת מדי אבל כולי תקווה כי, חילוניים ,מסורתיים, דתיים ,חרדים, אשכנזים, ספרדים, ימניים ושמאלנים, תומכי הכיבוש ומתנגדיו, המסרבים למלא פקודות והעושים תפקידם נאמנה – יצליחו יום אחד לחסות בצל סוכה אחת.

ולמרות רצינות הדברים, אסיים בברכת חג שמח שהגיעה לתיבת המייל שלי:

"יהי רצון שהקישוטים בסוכה שלך לא ירטבו, ולא יפלו לך חתיכות סכך למרק..."

חג שמח לכולכם.

6/10/2003

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) קטיה, 6/10/2008 11:15

המאמר

המאמר שכתבתם הייה מאוד מעניין וכמובן חמוד מאוד!!! ישר כוח!!!

(2) שני, 21/11/2004 16:05

אשת חיל -בונה אחדות - פרשת ויצא תשס"ה 2004

ישר כוח על מאמרייך היפים
ושנזכה ללמוד ממאמרייך ולחיות (חיי תורה אמיתיים) וללכת באחדות בדרכה של היהדות

(1) אורית, 7/10/2003 13:47

נהנית מאד

לקרא את מאמריך!
יש בהם חן צעיר וקליל לצד העברת היופי שביהדות.
כל הכבוד!

המשיכי ליהנות אותנו.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub