לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




גזל שינה אין להשיב

גזל שינה אין להשיב

ארבע בבוקר אנ'לא נרדמת – וממש לא בגלל מישהו שלא חזר.

מאת

במערך השיעור של הגננת מירה מורתי הרוחנית בגיל ארבע מופיע מיד אחרי השיעור של "גזל זמן אין להשיב" השיעור על "גזל שינה אין להשיב" – בניגוד לכסף או דבר ממשי אחר שנגנב, אותו יש אפשרות להחזיר הרי שאם מנעת שינה ממישהו, לא תוכל להחזיר לו שוב את זמן השינה שאבד. מטרת השיעור הזה, החוזר בהרבה מאד גנים היתה ניסיון נואש נוסף להשקיט אותנו הילדים בין השעות שתיים לארבע, או לפחות לקבל מינימום של התחשבות בהורים בימי שבת אחה"צ.

כילדה, שכבר בגיל צעיר הפגינה חיבה יתרה ל"שלאף-שטונדה" הקדוש בין השעות הקריטיות הנ"ל אף פעם לא הפנמתי את משמעות המשפט. השבוע, הרבה שנים טובות אחרי הריכוז בגן מירה- זה קרה.

השעה – שתיים בלילה.

המקום – רחוב נתנייתי שקט בדר"כ.

אזעקת רכב מסחרי החונה באמצע הרחוב מתחילה ליילל קצובות. בחמש הדקות הראשונות ניסיתי להתעלם, לאחר כעשר דקות החלו פעולות התגוננות (סיבוב לצד השני של המיטה ותחיבת הראש מתחת לכרית), אחרי חמש עשרה דקות של מוסיקת לילה (לא זעירה) כבר עמדתי במרפסת טרוטת עיניים בנסיון להבין מה קורה, ולמה אף אחד מסביב לא מזיז את עצמו לכבות את האזעקה, או לפחות להזיז את הרכב למגרש נטוש.

לאחר שהבנתי שמצפייה בקולקציית הפיגמות במרפסות השכנות לא ייצא דבר, חזרתי לחדר השינה לשאול את מי שקיבל ממני ליום הולדתו האחרון ארגז כלי עבודה גדול ומרשים, אם אפשר סוף-סוף להוציא את הפלייר הנוצץ ממקומו, ולנטרל כמה חוטים ברכב הסורר, נציג המין החזק הסתובב לצד השני והפטיר "לא מתחשק לי לשחק במקגיוור באמצע הלילה ולסיים אותו בתחנת המשטרה".

משטרה – איך לא חשבתי על זה קודם?

לאחר שחייגתי 100 המתנתי כ-2 דקות! (כשאני מדמיינת מה הייתי עושה אם הייתי נאלצת להמתין כל כך הרבה זמן כשפורץ מסתובב בבית חס וחלילה...).

"משטרה שלום מדברת אורית"

"אורית ערב טוב (3:45 זה עדיין ערב, לא?) ברח' X בנתניה....

"זה בסדר", קוטעת אותי אורית "הנושא בטיפול."

במוחי כבר החלו להתגלגל מחשבות על שוטרי משטרת ישראל האמיצים, הפורצים לרכב ומנטרלים את האזעקה בתוך מספר דקות. החלטתי שעכשיו כבר אפשר לחזור לישון.

שעון בחדר השינה כבר מראה על 4:27 ועדיין היללות נמשכות....

"משטרה שלום מדברת דנה"

"דנה, בוקר טוב (בחוץ כבר רסיסי אור),לגבי הרכב ברחוב X".

"גברת (אני לא גברת!) תשמעי כל הרחוב שלכם לא מפסיק להתקשר. הנושא בטיפול, אנחנו מנסים לאתר את בעל הרכב."

מנסים לאתר את בעל הרכב?!, תני לי לעזור לך, מדובר באדם חרש, או באדם שחנה כאן את הרכב וירד למחתרת. אין סיכוי שהוא בסביבה והוא לא יורד לכבות את האזעקה! (כאן כבר סיימתי בטונים גבוהים) "אני מבקשת שתשלחו מישהו לנטרל את האזעקה!".

"גיברת, (אני לא גברת!, בטח שלא גיברת!), יש לנו הוראה שאסור לפרוץ לרכב, אין לנו מה לעשות מלבד לנסות לאתר את הבעלים".(טריקה)

מיואשת, חזרתי שוב לתצפית בחלון, נושאת תפילה חרישית לאלוקי המצברים, שיתיש את כוחו של זה מלמטה.

משאית הזבל כבר עברה, המחלק של "ידיעות" רץ ברגל מבניין לבניין, בעוד המחלק של מעריב עובר בנונשלנטיות באופנוע בין הבתים, גברים רצו למניין ראשון, ואמהות מיהרו למכולת, כשבין לבין הגיחה דמות בלתי מזוהה, גבר שלחץ נואשת על שלט, כשזה סרב לעשות משהו תועלתי, התניע הבחור את הרכב המיילל ונסע משם, בטרם ירד הציבור מסביב לכלות בו את זעמו.

למחרת אחה"צ נפתרה התעלומה.

על הספסל למטה ישבנו שלוש שכנות מפהקות ושוחחנו. לאחר פיהוק ארוך במיוחד הזכרתי את אירועי ליל אמש תוך שאני משתמשת במילים שלא כאן המקום לפרט על בעל הרכב ועל משטרת ישראל.

אילנה, השכנה החדשה בבניין שלנו כיחכחה בגרונה במבוכה "בעלי קיבל אתמול מהבוס שלו את הרכב, לא ישנו כל הלילה בגלל הרעש, ורק בבוקר כשהוא ייצא לטייל עם הכלב הוא הבין של מי הרכב עם האזעקה המקולקלת".

מסתבר שאילנה ובעלה, לא שמעו עדיין על הגננת מירה ועל השיעור הנפלא שהיא מלמדת....

30/8/2003

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) עומרלה, 20/4/2005 05:08

מצחיק מאוד

אני צחקתי מן הכתבה הזאת תפרסמו עוד כאלה כתבות

(5) ש, 21/11/2004 15:42

ממש לא נעים -גזל זמן

כמו הסיפור של "גנב העוגיות"
גם פה, אילנה השכנה ובעלה הרגישו שגוזלים להם את השינה ולא ידעו שזה שלהם...אנו יותר סלחנים כשזה אנו הגזלנים.
קרה לי פעם שבאמצע הרצאה (כשלפני ההרצאה, לחצתי על הכפתור שמכבה את הטלפון הנייד) היה צילצול פאלפון, וזה הפריע לי ולאט לאט קלטתי ...אופס... זה שלי...התנצלתי כמובן והלקח ברור : אנו יותר מבינים וסלחנים כשהטעות היא שלנו... והרי גם במאמר זה לא נעשה בכוונה - הם לא ידעו שהרכב שלהם.
מכאן נשתדל כולנו לשים לב ולהתחשב בזולת- אחרת זה גזל זמן.

(4) יוסי, 21/3/2004 08:00

רובנו המוחץ

חסרים מאוד את הדאגה והיחס והרגישות
לזולת לכן אנו מזלזלים בנושאים כמו זגל שינה וגזל בכלל כי יש בזה המון פרטים שרובנו נכשלים בזה.

(3) זימי, 11/9/2003 16:15

אז מה גם אני לא ישנתי בשעות האלו

זה יפה מאוד לראות שאני לא לבד, כלומר - הורי, אחי ואני לא לבד. אנחנו כבר מזמן הפסקנו להאמין שלישון בלילה זה משהו טוב. חבל שלא התקשרת אלי, הייתי מדריכה אותך מה לעשות בזמן הפנוי. הנה לדוגמא תראי באיזו שעה אני קוראת את המאמר וכותבת תגובה, ואין לי כל כוונה ללכת לישון בזמן הקרוב, אני עירנית לגמרי. אני עדיין לא שמעתי על גזל שינה ולאחר קריאת המאמר גם אין לי כל כוונה ללכת לגן מירה. אני בעד בחירה חופשית מתי לישון ואיך.

אבל, אם אודה על האמת, אני מבינה אותך.

לילה טוב.

(2) אוריה, 2/9/2003 15:52

של מי האוטו?

אתם בטוחים שהרכב לא היה שלכם?
או אולי היה זה אחד מהרכבים החשמליים של הבת דודה שלי ש.
אני בכל אופן הייתי שולח את אבא שלי לסנדל להם את האוטו, ככה הם כבר יבינו...

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub